הזדהות

מדובר בתהליך של רכישה ואימון של מיומנויות והרגלים המבוסס על תהליכים של בשלות התפתחותית וטבעית. באופן כללי, אנו מתבוננים על ארבעה תחומים מרכזיים הנדרשים להסתגלות ולהשתלבות מיטבית בבית הספר: הרגשי, החברתי, התנועתי-מוטורי והשפתי-שכלי. ניתן לפתח מיומנויות אלו באמצעות התנסות והעשרה בסביבה החינוכית והמשפחתית. 

לעמדת ההורים לגבי המעבר מהגן לבית הספר יש השפעה רבה על הסתגלותו של הילד למסגרת החינוכית החדשה. חשוב לשדר לילד אמונה בכוחותיו. נקודת המוצא הינה כי למידה מתרחשת בכל חלקי היום, בצורה מכוונת או שאינה מכוונת, באמצעות משחק ופעולות יום-יומיות כחלק מהשגרה בבית.

ניתן לסייע בבית בפיתוח התחומים המרכזיים באמצעות:

בתחום הרגשי

תרגול שיח רגשי: שיח רגשי חשוב ליצירת תקשורת משמעותית, לפיתוח אמפתיה ולראיית האחר. חיי היום-יום מפגישים אותנו עם מגוון של רגשות משתנים, ויש לתת מקום למגוון של רגשות ולשוחח עם הילד על רגשותיו תוך התחברות לכוחות שלו ושל המשפחה. ניתן בארוחת ערב לערוך סבב משפחתי על חוויה נעימה/לא נעימה שהייתה לי היום ואיך התגברתי עליה. משחקי תפקידים (אפשר גם באמצעות בובות, חיות וכדומה) מאפשרים לילד להביע רגשות שונים דרך משחק. כמו כן, חשוב לתרגל מיומנויות לשליטה בכעסים ובמצבי לחץ. בדקו מה יכול לעזור לו להירגע – נשימות, שמיעת מוזיקה, יצירה, פעילות גופנית ועוד.

בתחום החברתי

תרגול מיומנויות חברתיות: הילדים במרחב הביתי צריכים לחלוק במשאבים (מחשב, חדר, משחק, טלוויזיה ועוד), לפתור בעיות, ללמוד לוותר, לחכות, להקשיב, להביע עמדה, לעמוד בלוח זמנים, לשמור על כללי הבית או כללי משחק ועוד. התנסויות יום-יומיות אלו מאפשרות פיתוח מיומנויות רגשיות וחברתיות. כשעולה קושי, יש לראות זאת כהזדמנות ולהזמין את הילד לשתף ברגש, להציע פתרונות, ולנהל משא ומתן. חשוב לעודד יוזמות והתנהגויות חיוביות ולהקפיד לשבח התנהגויות המתחשבות באחר – עזרה לאח או אחות, התחלקות בצעצוע, התעניינות בשלומו של קרוב משפחה ועוד. חשוב לעודד שמירה על קשרים חברתיים ומפגשים, וכן חשוב לדאוג שהילד יזמין חברים או יתארח אצלם, במידת האפשר.

בתחום התנועתי-מוטורי

תרגול מיומנויות תנועתיות-מוטוריות: משחקים המערבים תנועה ופעילות גופנית (ריקוד, דילוגים, "דג מלוח") מאפשרים לתרגל מיומנויות מוטוריות בבית ומחוצה לו, לסייע בפריקת מתח וחרדה, ולפתח דימוי גופני ועצמי. פעילויות רבות בבית מאפשרות התנסות בפעולות מוטוריות עדינות כגון שימוש בכלי אוכל להכנת סלט ועוגה, סחיטת סמרטוטים, התנסות בכלי עבודה וכמובן ציור וגזירה. 

בתחום השפתי-שכלי

תרגול כישורי שיחה והעשרה כללית: היכולת לנהל שיח עם ילדים ומבוגרים בצורה שיבינו אותם הינה המפתח לתקשורת בין-אישית. ניתן לאמן את הילד להקשיב לשיחה, לענות ולשאול שאלות, להתעניין ולתאר דברים שונים. ניתן לבקש לשתף באופן מילולי בחוויות משחק, שחזור של סיפור, שיחה עם חבר או תיאור של תוכנית טלוויזיה שצפה בה. חשוב להעשיר את אוצר המילים דרך ספרים וסיפורים.

במהלך שנת הלימודים, הגננות לומדות להכיר כל אחד מן הילדים ונבנית תוכנית לקידומם באופן פרטני וקבוצתי. במקרה שעולות שאלות לגבי התפקוד של ילדיכם בכל אחד מהתחומים, ביניהן התלבטות לגבי מידת מוכנותו למעבר, חשוב לקיים מפגש חשיבה משותף שלכם ההורים עם הגננת. במקרה הצורך ניתן לשתף גם את פסיכולוג הגן/השפ"ח, מוקדם ככל הניתן. יש לבחון יחד עמם כיצד ניתן לסייע לילד בבית, בקהילה ובמערכת הקולטת. 

התלבטות באשר לדחיית המעבר לכיתה א' והשארות שנה נוספת בגן גיל 5 היא סוגיה שמתעוררת לעיתים באשר לילדי סוף השנה האזרחית (אוקטובר–דצמבר), והיא מחייבת קבלת חוות דעת של פסיכולוג השירות הפסיכולוגי-החינוכי (שפ"ח). קבלת ההחלטה היא תהליך מתמשך והיא אפשרות אחת מתוך מכלול של מענים חינוכיים-התפתחותיים. על סמך כל המידע שיתקבל הפסיכולוג יציג את חוות דעתו המנומקת להורים תוך התייחסות לדעת הגננת ולבקשתם. לוח הזמנים והתהליך מתוארים בהרחבה בחוזר דחיית המעבר לבית הספר והישארות שנה נוספת בגן חובה.

מכתב בנושא חובת עדכון משרד החינוך בדבר ההחלטה להשאיר ילד שנה נוספת בגן חובה.

בין גן הילדים לבין כיתה א' קיים רצף חינוכי, והמעבר ההתפתחותי בין שתי המסגרות החינוכיות מתקיים למעשה כהמשך טבעי בתוך מערכת החינוך. מוכנות לכיתה א' היא תהליך התפתחותי מתמשך של צמיחה וגדילה, המתבסס הן על ההבשלה ההתפתחותית הטבעית של הילד והן על טיפוח הרגלים ומיומנויות ואימון בהם. לעמדת ההורים לגבי המעבר מהגן לבית הספר ישנה השפעה על הסתגלותו של הילד למסגרת החינוכית. חשוב לזהות את מקורות הכוח והיכולות של הילד ולשדר לו אמונה בכוחותיו להסתגל ולהצליח ולאפשר ביטוי של מגוון רגשות, חששות ותסכולים. במקרה של התלבטות ושאלות חשוב לפנות לגננת בהקדם. 

שאלות ותשובות

מתי נבדקת המוכנות לכיתה א'?
את המוכנות ניתן לבדוק בשתי נקודות זמן: בתחילת שנת הלימודים בגן החובה, ברבע הראשון של השנה - לאחר בחינה זו תוכלו לדעת היכן נקודות החולשה של ילדכם, ומה עליכם לחזק במהלך השנה כדי שיגיע מוכן לכיתה א'. לקראת סיום השנה - בנקודה זו תוכלו לבדוק את מוכנות הילד לאור עבודתכם עימו במהלך השנה.
אם הילד אינו בשל, איך אפשר לשפר את מוכנותו לקראת המעבר לכיתה א'?
​יש כמה פעילויות שתוכלו לעשות עם ילדכם כדי לפתח ולחזק את היכולות הנדרשות. פירוט תוכלו למצוא בדף זה.
מהו מספר התלמידים המקסימלי בכיתה?
​המספר המקסימלי של תלמידים בכיתות א-ג: במצב של כיתה אחת בשכבה מספר התלמידים המקסימלי הוא 40. אם מספר התלמידים בשכבה עובר את ה-40, המספר המקסימלי נע בין 34-32 תלמידים בהתאם למדד הטיפוח של בית הספר.
באיזה משקל צריך להיות הילקוט?
​ילקוט איכותי ותקני והקפדה על אופן נשיאתו הם ערובה לשמירה על בריאות גבם של התלמידים ולמניעת נזקים לאורך זמן.משקל הילקוט, לרבות תכולתו, חייב להיות מותאם למבנה גופו ולחוסנו של ילדכם, ולא יעלה על 15% ממשקלו.
האם כדאי ללמד את הילד לקרוא ולכתוב עוד לפני הכניסה לכיתה א'?
​אם ילדכם הוא היוזם, אפשר להיענות לרצונותיו ולהשביע את סקרנותו. אם התפתחותו תקינה, הוא יפגין סקרנות ומוטיבציה ללמוד: הוא יזהה אותיות בשלטים ברחוב, יתנסה בקריאת מילים מהעיתון וינסה לכתוב את רשימת המצרכים לקניות. ככלל, אנו ממליצים כי לא תתחילו ללמד את ילדכם קרוא וכתוב מיוזמתכם לפני הכניסה לכיתה א', שכן לשם כך יש מורים מיומנים.