הזדהות

​ההצלחה במבחן תלויה בגורמים רבים:

  • האופן שבו התלמיד מארגן את החומר בעת ההתכוננות למבחן ולפניה.
  • הבנת החומר והבנת מבנה הבחינה ומה מצופה ממנו במהלכה.
  • משך הזמן שהתלמיד מקדיש לפתרון השאלות בעת הבחינה.
  • ביטחונו של התלמיד בידיעת החומר.
  • מצבו הרגשי של התלמיד: האם הוא לחוץ? מלא חששות? מרוכז?

הלמידה למבחנים מתחילה בכיתה – בהקשבה, בסיכום, בכתיבת הערות ובהעלאת שאלות בפני המורה. להלן נקודות חשובות ללמידה בכיתה:

  • סיכום עיקרי הדברים בשיעור וציון נקודות משמעותיות.
  • כתיבת תאריך וכותרת המתארת את נושא השיעור.
  • הקפדה על כתב יד ברור וקריא.
  • השארת שוליים רחבים לטובת הערות.
  • אם המורה ממהרת בדיבורה – חשוב שהתלמיד יבקש ממנה להאט.
  • כתיבת השאלות שהמורה מפנה לכיתה: סביר להניח שאלה שאלות חשובות להבנת החומר לקראת הבחינה.
  • אם ילדכם מתקשה בביצוע מטלת הסיכום והכתיבה במהלך השיעור – חשוב שיתמקד בהקשבה ובהשתתפות בשיעור ולאחר מכן יבקש מחבר סיכומים.
  • ככלל, למידה לקראת מבחן חיונית, אבל מי שלומד כל השנה ומקפיד על הכנת שיעורי הבית, מגלה שהלמידה למבחן קלה יותר, והציון גבוה יותר.

גם מי שלמד בכיתה, נכח בשיעור, הקשיב, סיכם והשתתף, צריך ללמוד למבחן. ידיעת החומר למבחן דורשת מיומנויות אחרות מהבנת החומר בכיתה. המבחן נועד לבטא את ידיעות התלמידים בחומר באופן הדורש מהם לארגן את החומר מחדש ולעבד אותו במחשבה. רק על ידי קריאה עצמית פעילה של החומר, תרגול שאלות והבניית הידע מחדש, התלמידים מוכנים לבטא את ידיעותיהם בכל שאלה הנוגעת לחומר הנלמד.

​התארגנות לקראת בחינה כוללת קבלה של רשימת הנושאים למבחן, תאריך המבחן וסוג המבחן (מבחן סגור או פתוח וכדומה). בהתאם לגיל התלמיד ולמידת עצמאותו, תוכלו לעזור לו לבדוק שכל החומר הנחוץ אכן נמצא בידו, כולל ספרים רלוונטיים, ואם השלים חומר משיעורים שנעדר מהם.

  • מקום הלמידה: חשוב ללמוד במקום נוח ובלי רעשים והפרעות, מאוורר היטב ונעים. ודאו ככל האפשר שהילד אינו לומד בקרבת מסיחי דעת שונים, כגון טלוויזיה, טלפון נייד או מחשב.
  • מיפוי החומר: כדאי שהילד יעבור תחילה על כל החומר ויכין ראשי פרקים לנושאים. קל יותר לזכור את החומר כאשר הוא מאורגן בצורה מסודרת והגיונית.
  • לוח זמנים: רצוי שיתכנן מראש חלוקה יעילה ואפקטיבית של הזמן, כדאי שיספיק לעבור על כל החומר. חשוב לחלק את הלמידה למספר ימים ולא להשאיר הרבה חומר חשוב ללמידה ביום האחרון.
  • סדר הלמידה: לכל אחד יש נושאים שהוא מבין טוב יותר או פחות. לא כדאי להשאיר את הנושאים הקשים לסוף, ובנושאים שאינם מובנים לו כדאי שיתייעץ איתכם ההורים, עם חברים או עם המורה.
  • הפסקות: חשוב שיעשה הפסקות של עשר דקות לחילוץ איברים ולשתייה, אבל אם ייגש למחשב או לטלפון או ישוחח עם חברים, הוא יתקשה לחזור ללמידה.
  • דחיינות ואילוצים: תירוצים לדחיית הלמידה קיימים תמיד. תמיד נוח לדחות את הפעילות הלא נעימה מיום ליום, אך מחיר הדחיינות עשוי להיות גבוה. מה שלומדים ברגע האחרון בלחץ של זמן, בעייפות ובמתח אינו נשמר בזיכרון, ומה שנלמד מהר גם נשכח מהר. המלצה: שעת למידה קבועה לבד או עם חבר יכולה להיות גורם מסייע ללמידה.
  • שינון: אם עליו לשנן חומר, כדאי שיקרא את הקטעים שעליו לשנן ולאחר מכן יסתיר את הטקסט וישאל את עצמו או ישמיע לכם מה הוא זוכר. אין צורך שיזכור את הדברים כלשונם, אלא את הרעיון העיקרי שמאחורי הדברים וירחיב במילים שלו.
  • למידה עם חברים או עם ההורים: לאחר שהוא כבר יודע את החומר, כדאי לו ללמוד עם חבר או שניים או לשבת עם אחד ההורים ולענות על שאלות. עם זאת, לא לכולם מתאימה למידה בצוותא. יש תלמידים שלמידה העצמאית יעילה עבורם יותר.
  • חזרות: מומלץ לעשות חזרות על החומר עד לשליטה בו בעל פה או בכתב.
  • אמצעים חזותיים: צביעה, הדגשה – סיפור החומר דרך איורים ותמונות.
  • שינון דרך כתיבה: העתקת הרשימות פעם נוספת, אם פעולת הכתיבה עוזרת.
  • האזנה: הקלטת שיעורים והקשבה להם בשעת פעילויות שונות, למשל ריצה.
  • רשימה של ראשי פרקים: אפשר להוציא מתוכם אותיות ראשיות ולהכין ראשי תיבות, לחבר אותם למנגינה מוכרת.

בבוקר המבחן כדאי שהילד יקום מספיק מוקדם כדי לאפשר לעצמו להתארגן ולאכול ארוחה מזינה לפני צאתו מהבית. רצוי להימנע מדברי מתיקה בעלי אחוז סוכר גבוה העלולים להשפיע לרעה על הערנות במהלך המבחן – עלייה חדה ברמת הסוכר בדם מלווה בירידה חדה לאחריה, שמובילה לעייפות ולחוסר ריכוז. כדאי לציידו בפרי לזמן הבחינה. פעמים רבות הורים מתרגשים בעצמם לפני בחינות חשובות, והדבר משפיע על הילד ועל רמת הלחץ שלו. חשוב להיפרד ממנו באווירה רגועה ולתת לו תחושה שאתם סומכים עליו.

​כדאי שתדריכו את ילדכם לקרוא היטב את ההוראות ולענות תחילה על שאלות שהתשובות עליהן ברורות לו. כמו כן כדאי שישאיר זמן בסוף המבחן לביקורת ולבדיקה. אם בזמן המבחן יש לו לעיתים מחסום חשיבתי או שכחה זמנית של החומר מפאת לחץ ("בלאק אאוט"), הדריכו אותו שבאותם רגעים באפשרותו לעצום עיניים ולנשום נשימות עמוקות, לחשוב על נושאים מרגיעים יותר או לצאת להתרעננות. ציינו שהתרגשות היא תופעה טבעית, והיא סימן לכך שהוא רוצה להצליח.

שאלות ותשובות

כיצד ניתן לעזור לתלמיד לשפר את זכירת החומר למבחן?

חזרות: מומלץ לעשות חזרות על החומר עד לשליטה בו בעל פה או בכתב. אמצעים חזותיים: צביעה, הדגשה – סיפור החומר דרך איורים ותמונות. שינון דרך כתיבה: העתקת הרשימות פעם נוספת, אם פעולת הכתיבה עוזרת. האזנה: הקלטת שיעורים והקשבה להם בשעת פעילויות שונות, למשל ריצה. רשימה של ראשי פרקים: אפשר להוציא מתוכם אותיות ראשיות ולהכין ראשי תיבות, לחבר אותם למנגינה מוכרת.

מדוע חשוב ללמוד למבחן?
​גם מי שלמד בכיתה, נכח בשיעור, הקשיב, סיכם והשתתף, צריך ללמוד למבחן. ידיעת החומר למבחן דורשת מיומנויות אחרות מהבנת החומר בכיתה. המבחן נועד לבטא את ידיעות התלמידים בחומר באופן הדורש מהם לארגן את החומר מחדש ולעבד אותו במחשבה. רק על ידי קריאה עצמית פעילה של החומר, תרגול שאלות והבניית הידע מחדש, התלמידים מוכנים לבטא את ידיעותיהם בכל שאלה הנוגעת לחומר הנלמד.