זכויות ההורים

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 מצהיר כי יחסם של ההורים לילדיהם הקטינים עד הגיעם לגיל שמונה עשרה הוא יחס של אפוטרופסות טבעית, שאינה זקוקה למינוי מטעם המדינה ומוסדותיה ואינה טעונה הסכמה של ההורה, ושקיים שוויון בין ההורים בכל הנוגע לאפוטרופסות שלהם. עיקר האפוטרופסות הוא דאגה לצרכיו של הקטין, ואין ההורה יכול להשתחרר מאפוטרופסות על ילדו הקטין כל אימת  שיחפוץ.

האפוטרופסות כוללת את אחריות ההורים לגידולו ולהתפתחותו הגופנית והנפשית של הילד ובכלל זה לקביעת מקום הימצאו, התוויית דרך חינוכו ועניינים אחרים הנוגעים לדאגה לילד. אחריות זו היא גם זכות של ההורים כלפי ילדם והיא כוללת חובה וזכות לדאוג לצורכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו והכשרתו. מכאן נובעת גם זכות ההורים לדאוג לחינוך ילדיהם ולבצע החלטות הקשורות לחינוכם.

חלק מחופש הדת המוקנה להורים הוא מתן אפשרות לחנך את ילדיהם בהתאם לדת שהם מאמינים בה או להימנע מהקניית חינוך דתי. כדי לממש חופש זה, החוק מקנה להורים אפשרות לבחור בין בית ספר ממלכתי, בית ספר ממלכתי-דתי ובית ספר פרטי. ראו חוק חינוך ממלכתי, תשי"ג-1953, סעיף 20, ותקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום), תש"יט-1959, הקובעות את נוהלי הרישום של תלמיד לגן או לבית הספר.

יש לדווח להורים על פניית תלמיד ביוזמתו לשיחה עם פסיכולוג בית הספר, אלא אם כן התלמיד ציין במפורש שאינו מעוניין בכך. אם התקיימו יותר משתי שיחות, יש ליידע את ההורים גם בניגוד לרצון התלמיד. ההורים ומנהל בית הספר חייבים לקבל דיווח על כל מקרה רגיש וחמור הנודע לפסיכולוג או למורה יועץ, כגון עבירה על החוק. רצוי שהעברת המידע תיעשה בהסכמת התלמיד, אך אין היא מחייבת קבלת הסכמה כזו.

בית ספר יעדכן מיד את ההורים באירועים חריגים, כגון עבירות משמעת חמורות, קשיים בתפקוד לימודי או חברתי וענייני בריאות ויידע את ההורים בדבר התוכניות הטיפוליות, החינוכיות והמשמעתיות שהוא עומד לנקוט בתגובה לאירוע חריג הקשור לתלמיד. מידע בעייתי, על פי שיקול דעת הצוות המקצועי, יימסר להורים פנים אל פנים ובשיתוף של יועץ או פסיכולוג בית הספר. כל החלטה במקרה חריג שלא למסור להורים מידע על ילדם, תיעשה בשיתוף מחנך הכיתה, המנהל, היועץ או הפסיכולוג, והיא טעונה תיאום עם היועץ הבכיר או עם הפסיכולוג המחוזי.

בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, "לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו", ויהא זה ילד או אדם בוגר. חובת הסודיות על מידע הקשור לתלמיד מעוגנת בחוק זכויות התלמיד, התשס"א-2000. חוק זה קובע כי מי שהגיע אליו מידע על תלמיד עקב מילוי תפקידו, חובה עליו לשומרו בסוד, ואין הוא רשאי לגלותו אלא לצורך ביצוע תפקידו (סעיף 14).

בהוראות משרד החינוך נקבע כי מידע שהגיע לבית ספר בנוגע לתלמיד הוא חסוי ואין להעבירו לגורמים חיצוניים, אלא באישור ההורים או באישור הפסיכולוג המחוזי או באישור היועץ המשפטי של משרד החינוך. לא ייאסף מידע מהתלמידים באמצעות סקרים או מחקרים בבית הספר המחייבים את ציון הזהות של תלמידים קטינים, אלא באישור המדען הראשי במשרד החינוך ובהסכמת ההורים להשתתפות התלמיד מראש ובכתב. בין ההליכים המעוגנים בחוק זכויות התלמיד שסעיף זה מטיל עליהן חובת חיסיון: הליך הרחקה לצמיתות והליכי ערר מחוזיים.

הורים של ילד או של נער בגיל לימוד חובה חייבים כל אחד מהם לדאוג לכך שהילד או הנער ילמדו באופן סדיר במוסד חינוך מוכר, בהתאם לסעיף 4 לחוק לימוד חובה, תש"ט-1949.

הורים רשאים להיפגש ולשוחח עם מורי ילדיהם, המנהלים, העובדים הסוציאליים, היועצים החינוכיים ואחות בית הספר. לשם כך יקבע בית הספר שעות ביקור וימי הורים. זכותם של ההורים למעורבות בתוכניות לימודים מעוגנת בתקנות חינוך ממלכתי (תכנית השלמה ותכנית נוספת), תשי"ד-1953, ובחוק לימוד ממלכתי, תשי"ג-1953.

בחוק זכויות התלמיד, תשס"א-2000, נקבע כי  הוראות החוק הנוגע לזכויות התלמיד ברוח כבוד האדם ועקרונות אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד יובאו לידיעת התלמידים והוריהם בראשית כל שנת לימודים. בעת הרישום לבית הספר או באסיפת ההורים הראשונה יש לתת להורים ולתלמידים את חוק זכויות התלמיד. יש ללמוד את החוק ואת האמנה הבין-לאומית לזכויות הילד, שישראל התחייבה לקיים בהתאמה לחברה הרב תרבותית. חשוב לעורר דיונים חינוכיים עם ההורים והתלמידים על דרכים ליישום זכויות התלמידים, תוך מתן כבוד למבוגרים ולמורים בפרט.

על פי תקנות חינוך ממלכתי (העברה), תשי"ט-1959, יש לזמן את ההורים להשמיע את עמדתם בכל הנוגע לבקשת העברה של בנם או בתם למוסד חינוכי חלופי. הורים של נער או נערה בגיל 14 או 15 רשאים, תוך שבעה ימים מיום שקיבלו הודעה לפי תקנה 8, להגיש למנהל המחוז ערעור בכתב על האמור בהודעה. ההורים רשאים להגיש על החלטת מנהל המחוז שלא לקבל את ערעור ההורים בבקשות העברה ממוסד רשמי למוסד פרטי. כאמור בתקנה 2(1)(ג), רשאים ההורים להגיש ערעור בכתב למנהל הכללי תוך שבעה ימים מיום שקיבלו את ההודעה על ההחלטה. החלטת המנהל הכללי בערעור היא סופית.

על פי חוק זכויות התלמיד והנחיות חוזרי מנכ"ל, המפגש בין בית הספר להורים מלווה תמיד בעמימות סביב זכותם וסמכותם להתערב בהחלטות בית הספר. מאז חקיקת חוק זכויות התלמיד קיבלו ההורים כלי רב עוצמה: תוכן ממשי לייצוג ילדיהם בבית הספר סביב נושא הפרות הזכויות המעוגנות בחוק. לכן כדאי להכיר היטב את החוק ולהבין מה מובטח בו לתלמידים. 

לשון החוק: "החלטה בדבר הרחקת תלמיד ממוסד חינוך לצמיתות והעברתו למוסד אחר תינתן רק לאחר שניתנה לתלמיד ולהוריו הזדמנות להשמיע את טענותיהם; לעניין סעיף זה, יראו מתן הזדמנות לתלמיד ולהוריו להשמיע את טענותיהם לפני ועדת שימוע שהוקמה כאמור במחוז בתוך 14 ימים מיום שהומצאה להם ההודעה. חובת בית הספר לציין במכתב שיופנה להורים ולתלמיד את זכותם לערער בפני מנהלת המחוז ואת הכתובת או הפקס לשם ישלחו את הערער. לא יורחק תלמיד כאמור עד להגשת ערר. אם הוגש ערר, לא יורחק תלמיד אלא לאחר קבלת ההחלטה בערר. ההחלטה בערר תינתן על ידי מנהל המחוז לאחר ששמע את הורי התלמיד ואת התלמיד, אם רצו בכך, ולאחר שמנהל המחוז שמע את מפקח המחוז או את המפקח הכולל, האחראים על מוסד החינוך, או את מנהל מוסד החינוך, או מי מטעמם, וכן את דעות הנציגים שהוזמנו כדין לדיון בוועדה. ההחלטה בערר תהיה בכתב ומנומקת ותישלח להורים".

​לבית ספר אסור להעניש תלמיד בשל מעשה או מחדל של הוריו. בהתאם לחוק זכויות התלמיד, תשס"א-2000. אין לעכב כניסת ילדים לגן או לבית ספר בגלל אי-תשלום מסים ואגרות עירוניות או בשל אי-תשלום לבית הספר, אין להוציא או להרחיק תלמיד מהלימודים, אין למנוע מתלמיד לגשת לבחינות פנימיות, אין למנוע מתלמיד לצאת לפעילות חוץ בית ספרית. אין לעכב תעודת שליש ותעודת סוף שנה ואין לעכב תעודת בגרות בשל אי-תשלום של הורים.