ממשלת ישראל מכבדת את חופש המידע ומחויבת לקידום שקיפות במרחב הציבורי. מתוך כך פועל משרד החינוך לקידום השקיפות ומנגיש לציבור מידע בעל חשיבות ציבורית, תוך התחשבות בזכויות הפרט ובאינטרסים אחרים ובכפוף למגבלות הקבועות בדין.
מדף זה תוכלו להיכנס למערכת שקיפות בחינוך ולהתעדכן בנתוני תקציב, בניתוחי מידע ובמצגות שונות, כולל נתונים מהשנים האחרונות על שעות הוראה, תקצוב רשויות ובעלויות ופרויקטים מיוחדים ועוד.
משרד החינוך מציג מערכת מידע מרכזית משופרת המכילה את נתוני התשומות לצד תפוקות "התמונה החינוכית", ומסייעת בניתוח נתונים תקציביים וכמותיים של מערכת החינוך לשנת הלימודים האחרונה הרלוונטית.
המערכת מאפשרת השוואות כמו תקציב לתלמיד ולכיתה, ממוצע תלמידים בכיתה, תוכניות חינוכיות בגפ"ן בחיתוך לפי סוגי מוסדות חינוך, מגזרים ורשתות חינוך.
התמונה החינוכית מציגה הישגים ונתונים רב שנתיים כמו שיעור הזכאות לבגרות, הסמכות טכנולוגיות ברמות שונות ומאפשרת השוואה בין המוסדות והרשויות.
שימו לב, המערכת מציגה את הנתונים עבור כלל מוסדות החינוך, החל משלב חינוך גני ילדים ועד החטיבה העליונה. המידע מוצג ברמת מוסד חינוך, ובמקרים שבהם לא ניתן לפרט את המידע ברמת מוסד, יפורט המידע ברמת רשות מקומית או הבעלות על המוסד החינוכי, בהתאמה לסוג התשומה.
באפשרותכם להיכנס למערכת "שקיפות בחינוך" ולצפות בנתונים, בניתוחי המידע ובמצגות שונות בתחום.
משרד החינוך פרסם בתאריך 28.10.2025 את נתוני "התמונה החינוכית הארצית" של החטיבה העליונה (כיתות י'–י"ב) לשנת הלימודים תשפ"ד (2024), לצד שקיפות המשאבים התקציביים ברמות השונות לכלל המוסדות. מדובר בנתונים בעלי חשיבות מכרעת למערכת החינוך, המספקים תמונת מצב כלל ארצית על הנעשה בבתי הספר התיכוניים והחטיבות העליונות. בנוסף, משקפים הממצאים את המסירות והמחויבות הגדולה של המנהלים וצוותי ההוראה לקידום והזנקת מערכת החינוך ותלמידיה.
התמונה החינוכית משקפת מכלול רחב ומקיף של זירות העשייה בבתי הספר ומשמשת כלי עזר נוסף לארגון העבודה החינוכית.
אנחנו תקווה שתמשיכו להוביל את בתי הספר שבאחריותכם להישגים גבוהים בהצלחה מרובה ולהגשמת היעדים והמטרות שהצבתם לעצמכם.
מערכת החינוך עברה כמה שלבי התפתחות עיקריים מאז קום המדינה. רק בשנים האחרונות יושמו הרפורמות "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" שהביאו שינויים בתנאי העבודה של המורים ולשיפור בשכרם. הרפורמות הללו היו הכרחיות כדי לספק שירותי חינוך מתקדמים לאוכלוסיית ישראל – והתוצאות מדברות בעד עצמן: אחוז בעלי השכלה על-תיכונית בקנדה, ביפן ובישראל הם הגבוהים ביותר ב-OECD.
שיעור הלומדים בכל שלבי החינוך, כולל גני ילדים והשכלה גבוהה, בקרב כלל אוכלוסיית ישראל גבוה משיעורם ב-OECD (32.8% בישראל לעומת 23.6% בארגון). שיעור זה מציב את ישראל במקום השני מתוך כלל מדינות ה-OECD. לעובדה זו יש משמעויות הן בהיבט החברתי והן בהיבט התקציבי: ראשית, שיעור תלמידים גבוה באוכלוסייה משפיע גם על ביקוש גבוה לכיתות ולמורים. פניית שיעור גבוה יחסית מתוך בעלי חינוך על-תיכוני להוראה יוצרת תחרות בשוק העבודה ודוחפת לגיוס כוח אדם איכותי. שנית, שיעורם הגבוה של הלומדים מתוך כלל האוכלוסייה אינו רק תוצאה דמוגרפית של מבנה גילים צעיר, אלא גם תוצאה של שיעור לומדים גבוה ושיעור נשירה נמוך בחינוך היסודי והעל-יסודי (חטיבת הביניים והחטיבה העליונה גם יחד), דבר המחייב טיפול רחב היקף באוכלוסיות המתקשות בלימודים. עם זאת, החזקת תלמידים בגיל העשרה במסגרת חינוכית ובמעגל הלימודים עד גיל 18 היא בעלת ערך חברתי רב. לבסוף, שיעור הלומדים הגבוה בישראל משית על המדינה עול תקציבי גדול בהשוואה למדינות אחרות.
מקבץ ממצאים מרכזי – שיקוף תקציבי וניתוח תקציב והשוואות בין השנים תשע"ב, תשע"ד ותשע"ו ובין בתי ספר יסודיים, חטיבות הביניים וחטיבה העליונה אשר על בסיסם נבנתה התוכנית לתקצוב דיפרנציאלי.
השוואות בין-לאומיות בנושאים כגון שכר המורים בישראל ובהשוואה ל-OECD, תלמידים ותשומות בישראל ובהשוואה ל-OECD, שעות הוראה שנתיות של מורים ומצב ישראל לפי רמת השכלה בהשוואה ל-OECD.
