הזדהות

לקות למידה היא הפרעה נוירו-התפתחותית ספציפית, המתאפיינת בקשיים בלמידה ובשימוש במיומנויות אקדמיות, בקריאה, בכתיבה או במתמטיקה – באחת מהן, בחלקן או בכולן. הפרעת קשב ופעלתנות יתר או ADHD היא הפרעה בקשב על בסיס אורגני, המקשה להתרכז בגירוי אחד בלבד תוך התעלמות מהגירויים הנמצאים מסביב.

הפרעת למידה היא הפרעה העלולה להקשות על רכישת מיומנויות למידה בסיסיות (קריאה, כתיבה וחשבון), ובאה לידי ביטוי בקשיי התלמידים לעמוד בדרישות הלימודיות המצופות מהם על פי גילם, ללא יכולת להתאים דרכי פיצוי להבעת ידיעותיהם, והישגים שאינם תואמים את יכולותיהם. חומרת ההפרעה נקבעת על פי עומק ההתערבות וכושר הפיצוי, הדורשים בדיקה מקיפה של רמות התפקוד והביצוע.

על פי מדריך האבחנות הפסיכיאטריות החמישי (5-DSM), לקות למידה היא הפרעה נוירו-התפתחותית שיש לה בסיס ביולוגי והשלכות קוגניטיביות.

נדרשים ארבעה קריטריונים לקביעת אבחנה של הפרעת למידה ספציפית:

  1. קשיים מתמשכים בלמידה ובשימוש במיומנויות אקדמיות בסיסיות – חוסר דיוק או איטיות בקריאת מילים, קושי בהבנת הנקרא, קשיים באיות, קשיים בהבעה בכתב, קשיים בשליטה במושג המספר, בעובדות מספריות, בחישובים וקשיים בהסקה מתמטית, על אף התערבות ממוקדת בקשיים אלו, הנמשכת שישה חודשים לפחות.
  2. המיומנויות האקדמיות המושפעות מההפרעה נמצאות באופן ניכר ומדיד מתחת למצופה יחסית לגילם הכרונולוגי של התלמידים, וגורמות להפרעה משמעותית בתפקוד הלימודי ובתחומי חיים נוספים, כפי שנמדדו במבחני הישגים מתוקננים.
  3. הקשיים בלימודים החלו בשנות הלימודים בבית הספר היסודי, אך ייתכן שמלוא היקפם יבוא לידי ביטוי בשלב מאוחר יותר, כשהדרישות לכישורים אקדמיים יעלו.
  4. גורמים אחרים אינם מספקים הסבר טוב יותר לקשיי הלמידה; הכוונה לגורמים כגון לקות אינטלקטואלית, איחור התפתחותי כללי, קשיים בראייה ובשמיעה, הפרעות מנטליות ונוירולוגיות אחרות, מצוקה פסיכו-סוציאלית, שליטה נמוכה בשפת ההוראה או הוראה חינוכית לא מתאימה.

ההפרעה מוגדרת ככזו כאשר היא נמשכת חצי שנה לפחות, למרות התערבות אקדמית וטיפולית מותאמת. ההפרעה אינה חולפת, אלא מלווה את האדם לאורך חייו באופנים שונים וברמות תפקוד שונות. להפרעה ישנן דרגות חומרה שונות בטווח שבין דרגה קלה לדרגה חמורה.

הפרעות למידה מתאפיינות בהטרוגניות, והן משפיעות על מגוון מיומנויות למידה ועל תפקודים נוספים, כולל תפקודים רגשיים, התנהגותיים וחברתיים. לעיתים להפרעה יש תחלואה נלווית. כמו כן יכולה להיות יותר מהפרעה אחת.

יש לציין כי חסכים בשפה, הוראה לא מותאמת ובעיות פסיכו-סוציאליות שונות אינם מוסברים ואינם מאופיינים כהפרעת למידה. לעיתים, בקרב תלמידים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, לקויות חושים, נכויות או הפרעות נפשיות או נוירולוגיות אחרות, יש ביטויים תפקודיים דומים לאלה שנמצאים בקרב תלמידים עם הפרעת למידה, אך לא ניתן לאפיין תפקוד זה כהפרעת למידה.

  • דיסלקציה (הפרעה בקריאה ובכתיבה) – לקות בקריאה המאופיינת בהתפתחות המיומנויות הקשורות ברכישת השפה הדבורה ובקריאה, ובאה לידי ביטוי בהפרעה לתהליכים כגון תהליכי ארגון, עיבוד וניתוח מידע הקשורים בכישורי השפה הדרושים לקריאה (דיוק בקריאת מילים, קצב הקריאה ושטף הקריאה והבנת הנקרא), או הפרעת למידה ספציפית של ליקוי בהבעה בכתב (דיוק באיות, דיוק בדקדוק ובפיסוק ובהירות המבע בכתב וארגונו).
  • דיסגרפיה (הפרעה בכתיבה) –מאופיינת בקשיי כתיבה וביכולת נמוכה לכתיבת טקסט הגורמת להנמכה ברמת התוצר הכתוב, ומתבטאת באחד או יותר מהמאפיינים הבאים: שגיאות כתיב מרובות, שימוש לקוי בכללי תחביר, היעדר סימני פיסוק או שימוש שגוי בהם, ארגון לקוי של פסקאות וקושי ניכר בקריאות, בארגון ובקצב הכתיבה.
  • דיסקלקוליה – הפרעת למידה ספציפית בתחום המתמטיקה הבאה לידי ביטוי בחוסר יכולת ובקושי בביצוע פעולות במתמטיקה או באריתמטיקה. זהו אחד מליקויי הלמידה הידועים פחות. דיסקלקוליה מאובחנת כאשר הרמה המתמטית של נבדקים נמוכה יחסית לגילם, להשכלתם ולרמת המשכל שלהם, ואינה נובעת מקשיי שפה.

הפרעת קשב ופעלתנות יתר או ADHD (Attention Deficit and Hyperactivity Disorder) היא הפרעה בקשב על בסיס אורגני, המקשה להתרכז בגירוי אחד בלבד תוך התעלמות מהגירויים הנמצאים מסביב. תלמידים עם הפרעת קשב מתקשים לבודד גירוי אחד ולהתייחס אליו בלבד, והם מתייחסים בו זמנית לגירויים רבים ולעיתים אינם יכולים כלל להתייחס לגירוי או לנושא עיקרי תוך התעלמות מהגירויים האחרים.

הפרעת קשב ופעלתנות יתר מקשה על התלמידים לשבת לאורך זמן, וכן לבצע כל פעילות חד-גונית ומונוטונית הדורשת את הקשב שלהם לאורך זמן. הפרעת הקשב משפיעה על כל תחומי החיים: משפחה, חברה, לימודים ועבודה. היא מתבטאת באופן שונה אצל תלמידים שונים בהתאם ליתר תכונותיהם, יכולותיהם וקשייהם, ומושפעת מהסביבה המקיפה אותם ומהחוויות שצברו במהלך חייהם. ההפרעה היא רבת ממדים, ובמקרים שההורים מזהים קושי בתפקוד, ניתן לבחון, תוך היוועצות עם הצוות החינוכי, פנייה לאבחון לצורך זיהוי והתאמה של מענה יעיל. 

תחלואה נלווית – חלק מהתלמידים יכולים לפתח הפרעות רגשיות או התנהגותיות ובמקרים חריגים אף הפרעות נפשיות כמו דיכאון, חרדה ועוד. הפרעות אלו נוצרות על רקע תחושת הכישלון שחווים התלמידים שאינם מצליחים, על אף כל מאמציהם, לתפקד בצורה סבירה. נוסף על כך, ישנם הפרעות וקשיים נוספים שמאפייניהם מזכירים סימפטומים של ADHD, כגון: ליקויי למידה, הפרעות שינה, הפרעת דחק פוסט-טראומתית (PTSD) ועוד. למידע נוסף ראו הגדרה במדריך לאבחון הפרעות (ה-DSM).

מרבית התלמידים עם לקויות למידה ו/או הפרעות קשב ופעלתנות יתר לומדים בבתי ספר בחינוך הרגיל ללא כל צורך בזכאות לשירותי חינוך מיוחדים.

מידע על מענים לתלמידים אלו נמצא באגף לקויות למידה בשפ"י.

האגף לחינוך מיוחד אחראי למתן שירותים לתלמידים עם לקויות למידה רב בעייתיות, שנמצאו זכאים לשירותי חינוך מיוחדים בוועדות מתוקף חוק יישום חוק החינוך המיוחד – ועדות מתוקף חוק.

שאלות ותשובות

מהם הקריטריונים לקביעת אבחנה של הפרעת למידה ספציפית?

על פי מדריך האבחנות הפסיכיאטריות החמישי (5DSM ) נדרשים ארבעה קריטריונים לקביעת אבחנה של הפרעת למידה ספציפית:

  • קשיים מתמשכים בלמידה ובשימוש במיומנויות אקדמיות, למרות התערבות ממוקדת בקשיים אלו, הנמשכת שישה חודשים לפחות.
  • המיומנויות האקדמיות המושפעות מההפרעה נמצאות באופן ניכר ומדיד מתחת למצופה יחסית לגילו הכרונולוגי של התלמיד וגורמות להפרעה משמעותית בתפקוד הלימודי ובתחומי חיים נוספים, כפי שנמדדו במבחני הישגים מתוקננים.
  • הקשיים בלימודים החלו בשנות הלימודים בבית הספר היסודי, אך ייתכן שמלוא היקפם יבואו לידי ביטוי בשלב מאוחר יותר, כשהדרישות לכישורים אקדמיים יעלו.
  • גורמים אחרים אינם מספקים הסבר טוב יותר לקשיי הלמידה; הכוונה לגורמים כגון לקות אינטלקטואלית, איחור התפתחותי כללי, קשיים בראייה ובשמיעה, הפרעות מנטליות ונוירולוגיות אחרות, מצוקה פסיכו-סוציאלית, שליטה נמוכה בשפת ההוראה או הוראה חינוכית לא מתאימה.
מהן הפרעות הלמידה העיקריות?
  • דיסלקציה (הפרעה בקריאה) – לקות בקריאה המאופיינת בקשיים בהתפתחות המיומנויות הקשורות ברכישת השפה הדבורה, קריאה, איות, הבעה בעל פה או הבעה בכתב (אי דיוק בקריאת מילים, קצב קריאה, שטף קריאה, הבנת הנקרא, דיוק באיות, בדקדוק ועוד).
  • דיסגרפיה (הפרעה בכתיבה) – מאופיינת בקשיי כתיבה וביכולת נמוכה לכתיבת טקסט הגורמת להנמכה ברמת התוצר הכתוב ומתבטאת במאפיינים שונים, כגון שגיאות כתיב מרובות, שימוש לקוי בכללי תחביר, היעדר סימני פיסוק או שימוש שגוי בהם, ארגון לקוי של פסקאות וקושי ניכר בקריאות, בארגון ובקצב הכתיבה.
  • דיסקלקוליה – הפרעת למידה ספציפית בתחום המתמטיקה, הבאה לידי ביטוי בקושי בהבנה כמותית ובביצוע פעולות במתמטיקה או באריתמטיקה. הפרעה זו נחשבת נדירה יותר.