מחוננים – הגדרות ומאפיינים

ועדת ההיגוי לקידום החינוך למחוננים בישראל, שפעלה לצד אגף מצטיינים ומחוננים, הגדירה את המחוננים כאחוזון העליון של האוכלוסייה בכל שנתון בכל אחד מתחומי המחוננות הנבדקים. הוועדה הוסיפה להגדרת המחוננות היבטים של רמת מוטיבציה, התמדה ויצירתיות שהיא מעל לחציון של השנתון (נבו, 2004), אך היבטים אלו עדיין אינם נבדקים כיום, אלא נצפים ומדווחים בעת שהילד משתתף בתוכניות הייחודיות. כיום משרד החינוך בוחן את הדרכים המיטביות לשילוב ממדים של יצירתיות בתהליך האיתור, ופועל גם לקידום איתור מחוננות הממוקדת בתחום הכישרון של הילד.

תהליך האיתור בישראל מתחיל במבחן שלב א' המתבצע ברוב בתי הספר בכיתה ב'. בחינות בשפה הערבית ואיתור בחלק מבתי הספר במחוז צפון מתבצע בכיתה ג'. במבחן זה נערך איתור ראשוני של ילדים שיש להם הסיכוי הגבוה ביותר להתאים להשתתפות בתוכניות המחוננים. ילדים שקיבלו ציון המצוי בטווח של 15% מהציונים הגבוהים ביותר וכן ילדים שהוריהם או הצוות החינוכי בבית הספר המליצו עליהם, מוזמנים לגשת למבחן שלב ב' לאיתור מחוננים.

המבחנים הנערכים בשלב ב' מבוססים על בדיקת כישורים קוגניטיביים כלליים באמצעות בחינת ידע כללי, שפה, מתמטיקה וצורה. הילדים שהשיגו ציון הגבוה מ-3%-1.5% מהציונים הגבוהים ביותר של סף הקבלה הארצי, מתקבלים לתוכניות המחוננים. הסיבה לכך שסף הקבלה הנהוג בקבוצה זו נע בין 1.5% ל-3% היא הצורך לאזן בין המגדרים וכן לתת ביטוי למדד הטיפוח הבית ספרי שבו לומדים התלמידים. לפרטים נוספים על תהליך איתור מחוננים ראו בדף תהליך האיתור למסגרות מחוננים – יסודי.

• שימוש יעיל בזיכרון המאפשר לקשר בין ידע קיים לידע קודם.
• שימוש יעיל במטה-קוגניציה, המאפשר בקרה עצמית על החשיבה בעת ביצוע משימות.
• מהירות חשיבה גבוהה, הבאה לידי ביטוי בפתרון בעיות מהיר יותר.
• ייצוג יעיל של בעיות, המאפשר לסווג בעיות ולנתח אותן מחדש באופן ברור, תוך הפרדת מידע שאינו רלוונטי והגדרה ברורה של הנתונים החסרים לפתרון הבעיה.
• יכולת פתרון בעיות ושימוש במידע קיים בעת תהליך הפתרון.
• גמישות בייצוג בעיות ובשימוש באסטרטגיות שונות לפתרונן.
• העדפה של בעיות מורכבות, מאחר שיש בהן משום אתגר גדול יותר לפתרון.

• השקעת מאמץ רב בהשגת המטרות שהילד המחונן מציב לעצמו.
• סקרנות רבה ורצון לחקור לעומק תופעות ונושאים המעניינים אותו.
• פער בין ההתפתחות השכלית המהירה, המקדימה את גילו הכרונולוגי, לבין ההתפתחות הרגשית, המתאימה לגילו הכרונולוגי.
• גילוי תובנה חברתית ותחומי עניין חברתיים המתאימים לתלמידים בשכבות גיל גבוהות יותר.
• אוטונומיה רבה בהתנהגות לקראת גיל ההתבגרות.

במובנים רבים צורכיהם הרגשיים-חברתיים של ילדים מחוננים דומים לאלו של ילדים אחרים. הם עוברים אותם שלבים התפתחותיים וחשופים לתנאים סביבתיים המשפיעים על התפתחותם ועל שלומם בדיוק כמו כל ילד אחר. עם זאת, לילדים מחוננים יש צרכים ומאפיינים ייחודיים, הנובעים בן השאר מהפערים שבין התפתחותם האינטלקטואלית, העולה על זו של בני גילם, להתפתחותם הרגשית והמוטורית, שאינה מהירה מזו של בני גילם. המאפיינים הייחודיים של הילדים המחוננים עשויים ליצור קשיים הדורשים התייחסות מיוחדת. להלן דוגמאות:

• היכולת האינטלקטואלית הגבוהה של הילדים המחוננים מאפשרת להם להבין ולראות בעיני רוחם דברים שהם רוצים להשיג או לדעת, אולם בשל העובדה שקיים פער בין יכולתם הרגשית ליכולת ההבנה שלהם, הם מתקשים להתמודד עם האתגרים, המכשולים והתסכולים הכרוכים בביצוע.
• לרבים מהילדים המחוננים יש נטייה לפרפקציוניזם ולביקורת עצמית. במקרים אלו הפערים בין מה שהילד רוצה להשיג לבין מה שהוא יכול להשיג עלולים להיות גדולים – וכך גם התסכול הנובע מפער זה.
• ילדים מחוננים נוטים לחפש עקביות בסביבתם וליצור וליישם "חוקים". במסגרת זו הם עשויים לנסות לכפות חוקי משחק מורכבים על ילדים אחרים, וכתוצאה מכך עלולים להתפתח עימותים בינם ובין בני גילם.

למעשה, אין בקשיים אלה משום בעיה ממשית כל עוד קיימת בסביבתו של הילד המחונן מודעות לפער, לסיבותיו ולתוצאות הנגרמות ממנו.

לילדים מחוננים, כמו לילדים אחרים, עלולות להיות לקויות למידה, שהרי לקות למידה אינה קשורה ליכולת אינטלקטואלית. לקויות הלמידה עלולות להקשות על איתור הילדים המחוננים הללו. לעיתים מתגלות לקויות הלמידה בעת תהליך האיתור, מכיוון שבגיל צעיר רבים מהמחוננים מצליחים, בזכות יכולותיהם הגבוהות, לעמוד במשימות הנדרשות בבתי הספר למרות ליקויי הלמידה. ילדים אלו יוכלו להיבחן בבחינות איתור המותאמות ללקויות שלהם.

נבו, ברוך. (2004). דוח ועדת ההיגוי לקידום החינוך למחוננים בישראל.

זורמן, רחל, רחמל, שלומית רחמל ושקד, אילנה. (2004). עקרונות לפיתוח תוכניות לימודים ייחודיות לתלמידים מחוננים. משרד החינוך, התרבות והספורט, עמודים 10-9.