אין הגדרה אוניברסלית מקובלת אחת למחוננות, אולם ההגדרות הקיימות מספקות מסגרת לשירותים ולתוכניות לחינוך ולטיפוח מחוננים, ומנחות החלטות מפתח כגון מי יתאים לתוכניות הייחודיות המוצעות למחוננים, ומה תהיה מדיניות הטיפוח בתוכניות המקומיות והארציות.
בדף זה תוכלו לקרוא הגדרות בין-לאומיות ואקדמיות שונות למחוננות.
הגדרתם של פרופ' רינה סובוטניק, מנהלת המרכז לפסיכולוגיה בחינוך באיגוד הפסיכולוגים האמריקני, פאולה אולסבסקי קוביליוס ופרנק וורל.
מחוננות היא ביטוי של ביצועים או תפוקה ברמה הנמצאת באופן ברור בקצה העליון של הפיזור בתחום הכישרון, גם בהשוואה לפרטים מוצלחים בתחום. המחוננות מתפתחת כך שבשלבים הראשונים המשתנה העיקרי הוא הפוטנציאל. בשלבים הבאים המדד למחוננות הוא הישגים וכישרונות מפותחים במלואם. הצטיינות ובולטות הן הבסיס שעליו ניתנת תווית המחונן. משתנים רגשיים וחברתיים ממלאים תפקיד חיוני בביטוי המחוננות בכל שלב התפתחותי. משתנים קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים ניתנים לעיצוב, ונדרש טיפוח מכוון שלהם.
מחוננים מציגים רמות יוצאות דופן של יכולת חשיבה ולמידה או כישורים (הופעה או הישגים מוכחים ברמת 10% העליונים או אף נדירים יותר) בתחום אחד או יותר. תחומי המחוננות כוללים כל תחום מובנה של פעילות בעלת מבנה וסמלים משלה (לדוגמה: מתמטיקה, מוזיקה, שפה) או מערך כישורים תחושתיים ומוטוריים (לדוגמה: ציור, מחול וספורט).
מחוננות, אינטליגנציה וכישרון הם מושגים "נוזליים" בעלי מופע שונה בהקשרים שונים ובתרבויות שונות. ישנם תלמידים מחוננים בעלי יכולות יוצאות דופן שלא מצליחים להגיע להישגים גבוהים עקב נסיבות חברתיות, כמו מיעוט הזדמנויות ללמוד כתוצאה מעוני, אפליה או מחסומים תרבותיים, או עקב לקויות למידה, מגבלות גופניות או בעיות רגשיות. בארצות הברית כל מדינה מגדירה מחוננות באופן ייחודי. בחלקן המחוננות מוגדרת בעזרת השוואה לילדים אחרים באותו גיל, ובאחרות ההגדרה מבוססת על צרכים מיוחדים מעבר לאלו הניתנים בכיתה הרגילה. בחלק מהמדינות המחוזות אינם מחויבים לקיים את הגדרת המדינה.
קבוצת קולומבוס היא קבוצה של הורים, אנשי חינוך ופסיכולוגים, שנפגשו לדון בתופעת המחוננות בין השנים 1991-1980 ופרסמו הגדרה ב-1991.
היכולות הקוגניטיביות הגבוהות משתלבות עם אינטנסיביות גבוהה ליצירת חוויה ומודעות פנימיות, השונות באופן איכותי מהנורמה. ילדים מחוננים עשויים להתפתח באופן אסינכרוני, כך שהצמיחה השכלית מקדימה את הצמיחה הפיזית, ותפקודים קוגניטיביים, חברתיים ורגשיים עשויים להתפתח בקצב שונה. אסינכרוניות זו מתגברת ככל שהיכולת האינטלקטואלית גבוהה יותר. לפיכך תופעת המחוננות היא ייחודית ומגבירה את הפגיעות של המחוננים, ולכן הם זקוקים להתאמות בהורות, בהוראה ובייעוץ כדי לעזור להם להתפתח באופן מיטבי.
דוח זה הוגש לקונגרס של ארצות הברית בשנת 1972, והיה הבסיס להגדרה הכמותית של מחוננות. בדוח צוין כי מחוננים ומוכשרים, כמו כל אוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים, עלולים לסבול מנזק פסיכולוגי ומפגיעה תמידית ביכולותיהם לתפקד היטב אם לא יקבלו מענה מתאים. על פי הדוח, מחוננות מוגדרת בין השאר על פי IQ בשל היותו מדד כמותי אובייקטיבי ליכולות קוגניטיביות מסוימות. אינדיבידואלים מחוננים הם אלו המציגים רמות יוצאות דופן של יכולת מעולה לחשיבה וללמידה – יכולת הנמצאת שתי סטיות תקן לפחות מעל לממוצע הציונים במבחן IQ, כלומר IQ 130 ומעלה או 5% ממשיגי הציונים הגבוהים ביותר במבחן פסיכומטרי לאיתור מחוננים.