הפרעת קשב וריכוז היא אחת ההפרעות השכיחות והמוכרות יותר, המוערכת אצל כ-5%–10% מכלל אוכלוסיית הילדים בגיל בית הספר. היא אינה חולפת בגיל הבגרות, אך ביטוייה עשויים להתמתן. בדף זה תוכלו לקרוא על ההגדרה המדויקת של הפרעת קשב וריכוז, אבחון הפרעות מסוג זה ואופן הטיפול הרב ממדי בהן.
הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה נוירו-התפתחותית המתבטאת בקשיים בקשב ובריכוז ולעיתים גם בהיפראקטיביות ובאימפולסיביות הפוגעים בתפקוד. התסמינים של ההפרעה גורמים למצוקה גלויה או סמויה באדם, ולא ניתן להסבירם באמצעות הפרעות אחרות דומות.
הפרעת קשב וריכוז היא אחת ההפרעות השכיחות והמוכרות ביותר, והיא מוערכת אצל 10%-5% מכלל אוכלוסיית הילדים בגיל בית הספר. היא אינה חולפת בגיל הבגרות, אם כי ביטוייה יכולים להתמתן. תמצית הגדרתה של ההפרעה היא חוסר יציבות תפקודי. קיימים מצבים שבהם הילד אינו מודע לכך, אלא חווה תסכול ואי-הבנה כתוצאה מקשייו. מאפייני ההפרעה באים לידי ביטוי לרוב בגיל הילדות, מתבטאים בדרגות חומרה שונות ומשפיעים באופן משמעותי על ההשתלבות החברתית ו/או האקדמית של התלמיד. אבחון וטיפול מוקדם יכולים למנוע תחלואה נלווית משמעותית בעיקר בתחום ההתנהגותי-רגשי-חברתי, העשויה להוביל לפגיעה חמורה בהרבה מהפגיעה הראשונית.
הפרעת קשב וריכוז כוללת שלושה מרכיבים שעשויים להופיע בנפרד או במקביל, ומביאים לכך שביטוייה משתנים בעוצמות ובתפקוד בין אנשים:
משרד הבריאות קבע כי האבחון יכול להתבצע אך ורק על ידי אחד משני הגורמים האלה:
מאבחן מומחה רשאי להיעזר באנשי מקצועות בריאות אחרים: עובדים סוציאליים, מאבחנים דידקטיים, מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת, אך המאבחן בלבד הוא שאחראי לאבחון. המאבחן נדרש להגדיר גם את העוצמה ודרגת החומרה של ההפרעה: חלשה, בינונית או חמורה.
מומלץ שההורים יגיעו לאבחון עם מסמכים הנוגעים לרמת התפקוד של הילד, כמו חוות דעת רפואיות, מרשמים לתרופות, דיווחים עדכניים מהמוסד החינוכי שבו הוא לומד וכדומה. פרטים נוספים על אופן האבחון וסוגי האבחונים העיקריים תוכלו לקרוא בדף לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז (יתעדכן בהמשך).
הטיפול בהפרעת קשב וריכוז הוא רב-ממדי ועם זאת אישי וכולל טיפול תרופתי, פסיכולוגי-רגשי, התנהגותי ולעיתים אף משפחתי בהתאם לצורך. מכיוון שאצל כל ילד ההפרעה תתבטא באופן שונה, מומלץ לבנות לילדכם תוכנית התערבות אישית יחד עם הצוות החינוכי, שתענה על צרכיו הייחודיים.
בראש ובראשונה חשוב לוודא שכל החומר לבחינה נמצא בהישג יד ומאורגן לפי נושאים. חשוב שכל אחד ילמד על עצמו, סגנון הלמידה המועדף ובאיזו מצב הוא מפיק את המרב מהלמידה. יישום המלצות כגון הכנת סדר יום מראש, חלוקת החומר ליחידות למידה, הפסקות קצובות עם סטופר, קריאה בקול רם ובדיקת אפשרות למידה עם חבר עשוי לסייע. למידע נוסף ניתן להיעזר בקישורים המופיעים לעיל.
שאלת הטיפול התרופתי תידון אך ורק עם הרופא המטפל. יתרה מכך, חשוב לזכור כי טיפול תרופתי הוא רק חלק מהטיפול, אינו עומד בפני עצמו ומחייב שילוב של התערבות רב מערכתית.
חשוב לעשות אבחנה מבדלת, כדי לפסול סיבות וגורמים אחרים לקושי הנצפה. לכן, האבחון מורכב ממספר שלבים ומתבצע בדרך כלל לאורך מספר מפגשים, שמהם המאבחן יכול להפיק מידע רב על תפקודו של הילד בבית ובמסגרת החינוכית. המידע נאסף מההיסטוריה הרפואית של הילד, מהמסגרת החינוכית וניתן לעשות שימוש בבדיקת עזר ממוחשבת (מכונים שונים מבצעים בדיקות ממוחשבות מסוגים שונים והן בד"כ ממומנות על ידי קופת החולים). על פי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות, כל הבדיקות הממוחשבות (כדוגמת מוקסו או TOVA), הן בגדר כלי ממליץ לרופא, ואינן מהוות את האבחון עצמו להפרעת קשב וריכוז.