התנהלות מיטבית ברשת

רשת האינטרנט מאפשרת למתבגרים לקבל מענה לצרכים האופייניים לגיל ההתבגרות ולהתמודד עם משימות התפתחותיות העומדות בפניהם:

גיבוש זהות אישית ותחושת ערך - תהליך חשוב ומרכזי בגיל ההתבגרות, הכולל בדיקה של עמדות, ערכים, התנסות בחוויות שונות ושאילת שאלות. המרחב האינטרנטי מאפשר למתבגר לדון בעמדותיו עם אחרים ולבדוק את תגובות הסביבה לערכים, למראה או לזהויות שהוא מאמץ. בהקשר זה חשוב לזכור כי בקרב המתבגרים קיים צורך בנראות ובהכרה בערכם מהסובבים, הבא לידי ביטוי גם ברשתות חברתיות (צבירת לייקים ועוקבים). במקרים מסוימים, צורך זה עלול להוביל חלק מהם להתנהגויות סיכון, וזאת כדי למצוא את מקומם החברתי בקרב קבוצת השווים.

שחרור מהתלות בהורים ויצירת זהות נפרדת – כחלק מתהליך ההתבגרות על המתבגר ליצור לעצמו זהות עצמאית. תהליך זה אינו פשוט עבור המתבגר (וגם עבור הוריו...) ומלווה בקונפליקט בין הרצון להיות עצמאי לבין הצורך בהגנת ההורים. רשת האינטרנט נחווית על ידי המתבגרים כמרחב מרגש המתאים למילוי הצורך בהיפרדות, במיוחד כשההורים נתפסים כמי ש"לא מבינים בזה". באמצעות האינטרנט המתבגר יכול גם "לצאת לעולם הגדול" וגם להישאר בבית...

יצירת קשרים חברתיים – גלישה ברשתות חברתיות, פורומים וקבוצות דיון מאפשרים למתבגר לחוש חלק מקבוצה גדולה יותר, גם אם תחומי העניין שלו אינם נפוצים בקרב חבריו לכיתה או ליישוב. קבוצות אלו עשויות להוות קבוצות השתייכות חלופיות ואף לספק הזדמנות להרחבת המעגל החברתי בקרב ילדים ובני נוער הדחויים על ידי קבוצת השווים להם. נוסף על כך הן יכולות לשמש כקבוצות תמיכה בזמן משבר.

לתקשורת ברשת האינטרנט יש מספר מאפיינים בולטים, המביאים לשינוי בהתנהגות הפרט בעודו גולש ברשת: אי-נראות, היעדר קשר עין, תקשורת טקסטואלית בעיקר וחסרת טון דיבור, אנונימיות וחשיפה גדולה יותר של תכנים אישיים, רגשות ומחשבות. היבטים אלו משפיעים על התקשורת שנוצרת במרחב הרשת ועשויים לגרום לשינוי בהתנהגות הפרט בעודו גולש ברשת.

לצד ההזדמנויות הטמונות ברשת, לעיתים עולות שאלות והתלבטויות המאתגרות אותנו, המבוגרים, וגם את הילדים ובני הנוער:

• אילו נורמות התנהגות מנחות אותי בזמן גלישה ברשת? ערכים ונורמות התנהגות ישפיעו על ההתנהלות והתגובות הניתנות ברשת. בירור בנוגע לערכים אלו יתרום להתנהלות שקולה ומיטיבה.
• התדמית הדיגיטלית: הפעולות של כל אחד מאיתנו ברשת משאירות עקבות דיגיטליים, ועל כן חשוב להפעיל שיקול דעת לפני פרסום תכנים שוני, כדי לשמור על זהות דיגיטלית ראויה, מכבדת וערכית. דברים שאנחנו מפרסמים עלולים ליצור רושם מוטעה, לקשור את הילדים ובני הנוער עם התנהגויות בלתי הולמות ולהשפיע על דעתם של אחרים לגביהם.
• הקפדה על פרטיות במרחב הווירטואלי – למרות הרצון לצבור לייקים ועוקבים, עדיף להגדיר את החשבון כפרטי. חשוב להפעיל שיקול דעת אחרי מי עוקבים, את מי מאשרים כחבר/עוקב והאם יש עוקבים שכדאי להסיר (בגילאים צעירים מומלץ לבדוק ביחד עם הילדים).כשמשתפים תכנים – חשוב לעצור ולחשוב מי יכול לראות את הפרסום?
• מה בין פגיעה ברשת לעבירה פלילית? חשוב לדעת כי פגיעה ברשת תיחשב עבירה פלילית כאשר נעשתה עבירה על חוקים, כגון החוק למניעת הטרדה מינית, חוק שמירת הפרטיות, חוק לשון הרע וחוק העונשין.
• זמן מסכים וחשיפת-יתר למסכים: ילדים ובני נוער נמצאים שעות רבות מול מסך כזה או אחר. חשוב לתת את הדעת על שימוש-יתר הנעשה במסכים ולהשפעותיו בהיבטים שונים: פיזי, נפשי, חברתי ומשפחתי.

בריונות ברשת מוגדרת כהתנהגות תוקפנית מכוונת, הנעשית על ידי קבוצה או יחיד תוך שימוש באמצעים אלקטרונים של קשר, באופן חוזר ולאורך זמן נגד קורבן שאינו יכול להתגונן בקלות. בריונות ברשת יכולה ללבוש מגוון צורות: העלבה, השמצה, ביוש (שיימינג), הפחדה, איום, סחיטה, הפצת שמועות, הפצת סרטונים, הטרדה, התחזות וחרם. 

לפגיעה ברשת יש מאפיינים ייחודיים:

• היעדר קשר עין בין הפוגע לנפגע: מקל על הפוגע לומר את דבריו, גם דברים שלא היה אומר פנים אל פנים, מאחר שהוא אינו רואה את ההשפעה שיש לדבריו על הנפגע.
• אנונימיות: חלק מהפגיעות מתרחשות בחסות האנונימיות, דבר המקל על הפוגע לומר את דבריו ומאפשר לו לא לקחת אחריות על מעשיו.
• תפוצה רחבה במגוון ערוצים: מגוון האפשרויות של הפצת המסרים בדרך מקוונת גדול הרבה יותר מאשר במרחב הפיזי; האמצעים המקוונים מאפשרים להכניס למעגל הפוגעים והנפגעים משתתפים רבים תוך זמן קצר. ריבוי הצופים ויכולתם להיות אקטיביים עלול לעודד את הפוגע ולהגדיל את עוצמת הפגיעה ואת היקפה. פגיעה מקוונת לעיתים אינה ניתנת להסרה ונשמרת ללא הגבלת זמן.
• רצף זמן ומקום: הפגיעה ברשת מתקיימת על פני כל שעות היממה ובמקומות שונים, כולל בבית. במרחב הווירטואלי הקורבן נגיש כל הזמן ובכל מקום.
• מעבר בין תפקידים: במרחב הווירטואלי קיימת גמישות רבה יותר בין התפקידים החברתיים שממלאים העדים לפגיעה. קל יותר להפוך מנפגע לפוגע או ההפך, בשל מאפייני הרשת.

חשוב לזכור שלפגיעה מקוונת יש השלכות פסיכולוגיות, חברתיות ורגשיות, כגון תסכול, לחץ, דיכאון, חרדה חברתית, הערכה עצמית ירודה, כעס על הפוגע, התנתקות ואף עבריינות.

חשוב שאנו כהורים נדע לאתר ולזהות סימנים של פגיעה, ושנהיה כתובת להתייעצות ולפנייה לעזרה. אם ילדכם מסתגר, משנה את הרגלי האכילה והשינה שלו, מתרחק מכם ומחבריו, נעדר מבית הספר, נמנע ממפגשים חברתיים, מרבה לגלוש ברשת או לחלופין נמנע משימוש ברשת או מביע כל התנהגות חריגה אחרת. שוחחו עימו. ההכוונה ההורית משמעותית עבור הילדים ובני הנוער, שכן אנו מביאים אתנו את הידע וניסיון החיים שלנו.

האופן שבו אנו בוחרים להתנהל במרחב הווירטואלי, לנהל את זמן השימוש במסכים, לתקשר סביב מצבי תקשורת מורכבים הוא מודל לילדינו.

• ילדים לומדים מתוך התבוננות על הוריהם ועל הדוגמה שהם מייצגים. היו עבורם דוגמה חיובית להתנהלות אחראית, ערכית ורגישה ברשת.
• שוחחו עם ילדיכם. בססו תשתית לשיח הדדי פתוח, דינמי ומתפתח לאורך הזמן בנושא התנהלות ברשת שלכם ושל ילדיכם.
• ילדים מצפים מהוריהם לאהבה ללא תנאי, לעזרה ולעמידה לצידם מצד אחד ולגבולות מצד שני. אל תהססו להציב גבולות שייטיבו עם הילדים.
• גם כשילדיכם נמצאים בבית מול מסך המחשב או הנייד, הם מתנהלים בעולם וירטואלי עם כללים ומאפיינים משלו, וחשוב לשוחח עימם על כך.
• בדקו את מדיניות השימוש של היישומים השונים והחליטו אם אתם, כהורים, מאשרים שימוש בגיל מוקדם מהגיל המותר.
• חשוב להגיע עם ילדיכם להבנה ולהסכמה לגבי דרכי התנהלותם ברשת ובפרט במקרים בהם הם מתלבטים או חוששים מחשיפה לפגיעה.
• העבירו מסר ברור לילדיכם שעליהם להפעיל שיקול דעת לפני צילום והפצה של תמונות וסרטונים.
• הדגישו כי חשוב להימנע מפגיעה ברשת ומהתנהגויות סיכון.
• אמרו לילדיכם שאתם תומכים בהם, מקשיבים להם ויכולים להוות עבורם כתובת להתייעצות ולעזרה, גם אם פעלו שלא על פי נורמות ההתנהגות ראויות ברשת.
• עודדו את ילדיכם לעמוד לצד מי שנפגע, לסייע לו במידת הצורך ולדווח על פעילות שלילית המתקיימת ברשת. הדגישו כי התנהגות זו אינה הלשנה, אלא דיווח היכול לסייע הן לנפגע והן לפוגע.

אם ילדינו נחשפו לפגיעה, חשוב שנברר בינינו לבין עצמנו מה נכון עבורם ומה יכול לקדם אותם. מומלץ להתייעץ עם אנשים נוספים שמכירים אותם ויכולים לעזור לנו לפעול תוך הפעלת שיקול דעת – בני משפחה, מחנכת, יועצת, מדריך וכיוצא בזה.

• ניתן לפנות למחנכת הכיתה, ליועצת בית הספר או למנהלת בית הספר.
• ניתן לפנות 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע למוקד 105 – המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת. לאתר המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת.
• מִנהלת אגף פניות ותלונות הציבור במשרד החינוך, בדוא"ל tluna@education.gov.il או בפקס 02-5602390.