זהירות ובטיחות בדרכים

ילדים צעירים מתקשים להתמודד עם תנועה ועם חציית כביש מסיבות טבעיות רבות:

• אימפולסיביות מול שליטה בדחפים: ילדים צעירים מתקשים לשלוט בדחפים פתאומיים ונוטים להתנהגות אימפולסיבית, ועל כן נוטים להתפרץ לכביש.
• קשב: הקשב של ילדים צעירים מוגבל. דעתם מוסחת בקלות מרעשים ומגירויים, ופעמים רבות הם עסוקים בפרטים שאינם רלוונטיים לביצוע המשימה. מכיוון שהם עלולים שלא להיות קשובים למשימת ההליכה בדרכים וחציית כביש, הם נמצאים במצב סיכון.
• בדיקת גבולות: ילדים צעירים בודקים כל העת גבולות מול מבוגרים. הדבר עלול להוביל גם להתנהגות פרובוקטיבית ולהתפרצות לכביש.
• השפעות סביבתיות: ילדים מתרכזים במה שרלוונטי להם באותו רגע לצורך השגת מטרותיהם המידיות: אירוע מסקרן, חבר שפגשו, דבר מה מרגש שנקרה בדרכם, כדור שהתגלגל – וכל אלה עלולים להסיח את דעתם מהתנהלות נבונה ובטיחותית.
• השפעות חברתיות: בגיל בית הספר ילדים חווים פעמים רבות לחץ חברתי, תחרותיות ורצון להסתכן, ואלה עלולים להוביל להתעלמות מלימוד קודם ולהתנהגויות הכרוכות בסיכון בדרכים ובכבישים.

בתי הספר וגני הילדים מפעילים תוכנית לימודים מקיפה בנושא בטיחות בדרכים ומקדישים זמן כדי ללמד תלמידים לשמור על חייהם. אגף זה"ב, בריאות ונגישות אחראי על הוראה רציפה ושיטתית של בטיחות בדרכים לכל התלמידים, קידום בטיחות בדרכים גם בקרב ההורים והקהילה, טיפוח תרבות של התנהגות בדרכים והקניית מיומנויות, ידע, הרגלים ואופני התנהגות המבוססים על מודעות, אכפתיות, התחשבות באחרים, ציות לחוקים ואחריות אישית. התוכנית עוסקת, בין השאר, בתחומים הבאים:

• פיתוח מודעותו של הילד ליכולתו של ולמגבלותיו בעת ההשתלבות במערכת התחבורה.
• הקניית הרגלים וטיפוח מיומנויות של בטיחות בדרכים.
• למידת חוקי התעבורה וכללי הבטיחות בדרכים.
• פיתוח אחריות אישית להתנהגות בדרך.
• פיתוח מעורבות חברתית ותשומת לב להתנהגותם של משתמשים אחרים בדרך.
• טיפוח אסטרטגיות חשיבה ותהליכי קבלת החלטות במצבים שונים בעת השימוש בדרכים.

החינוך לזהירות ולבטיחות בדרכים מחייב מעורבות ושותפות שלכם ההורים. כדי שילדיכם יגיעו לבית הספר בבטחה ויחזרו הביתה בשלום, חשוב לחזור ולשנן עימם את מסרי הבטיחות.

ילדים אומדים וקולטים נכון את התנהגות הוריהם ומחקים את התנהגותם, ולכן להורים יש השפעה ישירה על בטיחות הילדים בכבישים ועל התנהלותם בהמשך כמשתמשי דרך: הולכי רגל, רוכבי אופניים, נהגים וכיוצא בזה.

אתם ההורים יכולים להסביר וללמד, אך אם אינכם מצייתים בעצמכם לחוקי התנועה – חוצים כביש באור אדום, לא חוגרים חגורת בטיחות או לא מקפידים שהילדים יחגרו, שולחים או קוראים הודעות בזמן הנהיגה – הרי שמדובר במילים ריקות. בטיחות בדרכים והתנהלות נכונה ובטוחה בדרכים יש ללמד קודם כול באמצעות דוגמה אישית.

• למדו את הילדים ללכת במרחק מה מהכביש ולא על קצה המדרכה.
• אם מדובר בילדים צעירים, באחריותכם להחזיק את ידם, כדי שלא ירוצו פתאום לעבר הכביש.
• למדו אותם שכשלוקחים כדור לגינה, יש לקחת אותו בתיק או בשקית, ובכל מקרה לא לרוץ אחריו אם התגלגל לכביש.

לפני שהילדים מתחילים ללכת לבד לבית הספר (רצוי מגיל תשע ומעלה), תרגלו איתם את מסלול ההליכה לבית הספר ובחזרה ממנו. בחרו את המסלול הבטוח ביותר מהבית לבית הספר ותרגלו את ההליכה במסלול זה כמה וכמה פעמים, תוך הסברת הסכנות והפניית תשומת ליבם למקומות מסוכנים בדרך, כגון מקום שהראות בו לא טובה, כביש שיש לחצות ואין בו מעבר חציה או יציאה מחניה. בסרטון של הרלב"ד תוכלו לראות איך בוחרים את המסלול הבטוח ביותר להליכה לבית הספר ובחזרה.

• בחרו מקום מתאים לחצייה והסבירו לילדים מדוע זה מקום מתאים: מעבר החצייה מוסדר, מדובר בפינת רחוב, זה כביש לא סואן,שדה ראייה פתוח וכיוצא בזה.
• עצרו איתם שני צעדים לפני שפת המדרכה.
• התבוננו לכל הכיוונים שמהם באה התנועה והקשיבו לקולות התנועה.
• כאשר הכביש פנוי, חצו בקו ישר ובהליכה מהירה תוך אחיזת ידו של הילד במקרה שהילד צעיר, והמשיכו להסתכל לצדדים בעת החצייה.
• בתום החצייה עלו על המדרכה והתרחקו מהכביש.
• מעבר החצייה, שבו עומדים תלמידי משמרות זה"ב, בטוח ביותר! הנחו את הילדים לחצות בו.

את משמרות הבטיחות כולנו מכירים. תלמידי בית הספר העומדים במעברי החצייה, מכוונים את התנועה ומסייעים לחצות את הכבישים בבטחה. ילדי משמרות הזה"ב (זהירות בדרכים) מסייעים כבר שנים לתלמידים ולהורים לחצות כבישים ולהגיע בבטחה בכל בוקר לבית הספר או לעבודה, ומשם בחזרה הביתה. 

להיות חבר במשמרות הזה"ב זו משימה לא פשוטה, שדורשת אחריות ומקצועיות וגם בקיאות בכללי בטיחות רבים. על פי רוב מוטל התפקיד על תלמידי הכיתות הבוגרות בבתי הספר היסודיים. ברוב בתי הספר אלו תלמידי כיתות ו'. חברי משמרות הזה"ב עוברים הדרכה על ידי שוטרי משטרת ישראל ומוסמכים לצאת לכבישים שבהם מסומנים מעברי חצייה בסביבות בתי ספר ולהקפיד על כך שבעת חציית הולכי רגל, יעצרו כלי הרכב שבכביש.

רכיבה בטוחה על אופניים וכלים חשמליים

• חבישת קסדה היא חובה, ואין לקיים על כך משא ומתן.
• מומלץ להצטייד במגני ברכיים ומרפקים.
• למדו את הילדים לרכוב לאט, והסבירו להם שהמדרכה היא קודם כול מקום להולכי רגל, ורק אחר כך לרוכבי אופניים. מומלץ לרכוב בסביבה בטוחה – בשבילי אופניים, במקומות סגורים לתנועת כלי רכב או ברחובות שתנועת כלי רכב בהם דלילה. מכל מקום, ילדים עד גיל תשע יכולים לרכוב בהשגחת מבוגר בלבד.
• למדו את הילדים שכביש חוצים ברגל ולא על האופניים. לצורך חציית כביש עליהם לרדת מהאופניים ולהוליך אותם ברגל.
• למדו את הילדים לא לעשות שימוש בטלפון הנייד בזמן הרכיבה על האופניים ובזמן חציית כביש. 
• אם אין שביל אופניים מוסדר כל הדרך לבית הספר, רצוי שלא לרכוב על אופניים לבית הספר.

ילדים רבים נוסעים לבית הספר באוטובוס או בהסעה. עלייה על האוטובוס, נסיעה בו וירידה ממנו עלולות להיות מסוכנות. חשוב לדבר עם הילדים על הנושא ולתרגל איתם.

• ההגעה לתחנה: אם הילדים מגיעים לתחנה והאוטובוס עומד לנסוע, למדו אותם שאסור להם לרוץ לכביש כדי להספיק להגיע בזמן. הם עלולים להיכנס לשטח המת של הנהג, הוא לא יראה אותם, והם עלולים להידרס.
• ההמתנה בתחנה: יש לשבת או לעמוד הרחק משפת המדרכה, בשום אופן לא לשבת על המדרכה כשהרגליים על הכביש ולגלות ערנות. רצוי להכין את הכסף או כרטיס הנסיעה מבעוד מועד, ולא להתחיל לחפש בתיק כשהאוטובוס מגיע.
• הגעת ההסעה: יש להתרחק מהאוטובוס ולא לעמוד צמוד לשפת המדרכה. האוטובוס גדול, והנהג אינו יכול לראות כל מה שקורה סביב האוטובוס במראות.
• עלייה להסעה: המדרגות לאוטובוס גדולות, ויש להדריך ילדים קטנים להחזיק בצד בעת העלייה לאוטובוס.
• מהלך הנסיעה: חשוב שהילדים ישבו, לא יעמדו, לא ישבו על הברכיים ולא ישתוללו. בהסעות שבהן יש חגורות בטיחות, עליהם להיחגר.
• ירידה מההסעה: לאחר הירידה חשוב ללמד את הילדים לעמוד על המדרכה במרחק מסוים משפת המדרכה, עד שהאוטובוס ייסע, ולא לנסות לחצות את הכביש לפניו או אחריו.