הזדהות
נגישות

הפרעות התנהגות כוללות טווח רחב של תבניות התנהגותיות חוזרות, אנטי-חברתיות, תוקפניות ומרדניות, שיש בהן הפרה של הזכויות הבסיסיות של אחרים או של נורמות וחוקים חברתיים תואמי גיל. להלן שתי הפרעות התנהגות שכיחות:

  • הפרעה מרדנית-מתנגדת (Oppositional Defined Disorder) מוגדרת כדפוס מתמשך של מצב רוח כועס/רגזני, התנהגות מתנגדת/מאותגרת סמכות או נקמנית, הנמשך לפחות שישה חודשים, ומתבטא בלפחות ארבעה סימפטומים המתרחשים במהלך אינטראקציות עם לפחות אדם אחד שאינו אח. ילדים ונערים עם ODD מפגינים עקשנות, ויכוחים עם מבוגרים, סירוב לציית לחוקים, נטייה להאשים אחרים על טעויותיהם, ורגישות גבוהה לתסכול. לרוב, ההפרעה מופיעה לפני גיל שמונה, אך ייתכן ותופיע גם מאוחר יותר. ODD קשורה לרמות תפקוד ירודות, קשיים חברתיים, וקונפליקטים משפחתיים, אך אינה כוללת הפרות חמורות של זכויות הזולת.
  • הפרעות התנהגות (Conduct Disorder) כוללת דפוס עקבי של התנהגות בה הילד מפר זכויות בסיסיות של אחרים או נורמות חברתיות מרכזיות. האבחנה מתבצעת כאשר נצפות לפחות שלוש התנהגויות מתוך רשימה של חמישה-עשר סימפטומים במשך שנה, ובהם תוקפנות כלפי אנשים או בעלי חיים, הרס רכוש, מרמה או גניבה, והפרות חמורות של כללים (כמו שוטטות בלילה או בריחה מהבית). CD נחשבת בסיכון גבוה להידרדרות לפסיכופתיה או להפרעות נפשיות חמורות בגיל הבגרות, ומצריכה לרוב מענה טיפולי אינטנסיבי, פרטני וסביבתי.

הפרעות התנגדות מתריסה (ODD) והפרעת התנהגות (CD) מאופיינות בתחלואה משותפת (קו -מורבידיות) גבוהה עם מגוון הפרעות נוספות, במיוחד הפרעת קשב וריכוז (ADHD), הפרעות חרדה ודיכאון, ולקויות למידה. תחלואה זו משפיעה על חומרת התסמינים ועל תפקוד הילד בסביבה הביתית, הבית-ספרית והחברתית. אבחון וטיפול מקיפים המשלבים התייחסות לתחלואה המשולבת חשובים לשיפור התוצאות הטיפוליות.

מקורות

DSM-5-TR. (2022). American Psychiatric Association. (2022). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (5th ed., text rev.; DSM-5-TR). American Psychiatric Publishing.

ICD-11. (2019). World Health Organization. (2019). ICD-11 for Mortality and Morbidity.

אבחון של הפרעת התנהגות (קוד סיוע 55) חייב להתבצע על ידי אחד מהגורמים המקצועיים הבאים:

  • פסיכולוג חינוכי
  • פסיכולוג התפתחותי
  • פסיכולוג קליני
  • רופא מומחה בפסיכיאטריה של ילדים ונוער

האבחנה צריכה לכלול הערכה מקיפה של התנהגותו של הילד או המתבגר, תוך התייחסות להקשרים שונים כגון בית, בית ספר וסביבה חברתית. האבחון נדרש להיות מבוסס על קריטריונים מקצועיים מוכרים, כולל ריאיון, שאלונים תצפיתיים והערכה תפקודית.

מקור לעיון נוסף

מקרא רמות התפקוד

  • גבוהה
  • בינונית–גבוהה
  • בינונית–נמוכה
  • נמוכה

סל תמיכות

  • ברמות תפקוד 1–2 התמיכה תינתן מהסל המוסדי.
  • ברמות תפקוד 3–4 התמיכה תינתן במסגרת סל אישי. היקף התמיכה ייקבע על ידי ועדת הזכאות והאפיון על סמך המידע והמסמכים שהוצגו בפניה.

לחוזר מנכ"ל

  • ברמות תפקוד 1–2 – כיתה בחינוך רגיל. אין אפשרות בחירה באשר לסוג המסגרת החינוכית.
  • ברמות תפקוד 3–4 – להורים תהיה אפשרות לבחור את סוג המסגרת – גן/כיתה רגילים במוסד חינוך רגיל, כיתה במוסד חינוך רגיל שבה ניתנים שירותי חינוך מיוחדים, או גן/כיתה לחינוך מיוחד. תלמיד שהוריו יבחרו שילמד בכיתה רגילה יקבל זכאות לשירותי חינוך מיוחדים מסל אישי.

לעיון בפרוטוקולים בחוזר מנכ"ל

לנספח 12 בחוזר מנכ"ל

תלמיד המאופיין בהפרעות התנהגות יכול להשתלב במסגרות חינוך שונות בהתאם לרמת תפקודו (תדירות, עוצמה ומסוכנות). הוא יכול להשתלב במערכת החינוך הרגילה תוך תמיכה של תוכנית התערבות מקיפה ומותאמת, הכוללת ליווי מנתחת התנהגות, מטפלים בהבעה וביצירה, מטפלים פרא־רפואיים וכדומה.

אם תוכנית רב מקצועית זו אינה מסייעת לו להשתלב בכיתת החינוך הרגיל, הוא יכול להשתלב בכיתת חינוך מיוחד המוגדרת התנהגותית-רגשית בבית ספר רגיל. זו כיתת חינוך מיוחד המתמחה במתן מענה לתלמידים עם הפרעות התנהגות, לצד שילובם ככל האפשר במערכת החינוך הרגילה. במסגרת זו נבנית תוכנית התערבות רחבה ומעמיקה יותר, תוך התייחסות ייחודית למאפייני מוגבלות התלמיד.

במקרה של התנהגויות קשות המסכנות את התלמיד עצמו או את סביבתו, ותוכניות ההתערבות המקיפות במסגרות שצוינו עד כה לא סייעו לו, הוא יכול להשתלב במסגרת של בית ספר או גן לחינוך מיוחד המתמחה בהתמודדות עם תלמידים המאופיינים עם הפרעות התנהגות מורכבות. זו מסגרת נבדלת בעלת ידע רב ואמצעים מגוונים לקידום ולטיפול.

נספח 15 בחוזר מנכ"ל משתף במידע על סוגי תמיכות בוועדת הפילוח המתקיימת במסגרת החינוכית, לאחר קבלת הזכאות לשירותי חינוך מיוחד. בנספח יש  תיאור כללי של סוגי הטיפול וההתערבות הקיימים (בכפוף להיצע ולאפשרויות בכל מתי"א).

נספח 15.2 מתייחס לתמיכות לתלמידים עם מוגבלויות שונות המתמודדים עם קשיי התנהגות, הניתנות על ידי מנתחי התנהגות ו/או עובדי הוראה מוסמכים מתחום הטיפול הקוגניטיבי-ההתנהגותי (CBT).

לחוזר מנכ"ל

זכויות מטעם משרד הבריאות

להלן פירוט עיקר הזכויות הרפואיות הרלוונטיות לתלמידים עם הפרעות התנהגות, כמפורט באתר כל הבריאות של משרד הבריאות.

זכויות מטעם המוסד לביטוח לאומי

  • לפי אתר המוסד לביטוח לאומי, הורה לילד עם בעיית התנהגות קשה הלומד במסגרת חינוכית מיוחדת עשוי להיות זכאי לקצבת ילד נכה, אם הוא עונה על התנאים הבסיסיים המפורטים באתר המוסד לביטוח לאומי. הזכאות בהתאם לקריטריונים המפורטים באתר המוסד לביטוח לאומי. לפרטים על הקריטריונים לזכאות, המסמכים שיש להגיש, קביעת הזכאות, סכום הקצבה לזכאים ופרטים חשובים נוספים ראו בדף קצבת ילד נכה – בעיות התנהגות קשות.
  • השגחה חלקית – לפי אתר המוסד לביטוח לאומי, הורה לילד הזקוק להימצאות מבוגר בסביבתו לצורך מניעת סכנה באופן החורג במידה ניכרת מבני גילו עשוי להיות זכאי לקצבת ילד נכה, אם הוא עונה על התנאים הבסיסיים המפורטים באתר המוסד לביטוח לאומי. לפירוט התנאים לזכאות, המסמכים שיש להגיש, סכום הקצבה לזכאים ופרטים נוספים ראו בדף קצבת ילד נכה – השגחה חלקית והשגחה מלאה באתר ביטוח לאומי.

מידע נוסף באתר כל זכות

ניתן לאתר מידע נוסף לגבי הזכויות העיקריות הרלוונטיות לתלמידים עם הפרעות התנהגות ולהוריהם באתר כל זכות.