דף זה מציג מידע מקיף על כבדות שמיעה וחירשות בקרב ילדים ותלמידים במערכת החינוך בישראל. הדף כולל הגדרות, סוגי ירידה בשמיעה והשלכותיה על ההתפתחות, תהליכי איתור ואבחון שמיעתי ושפתי, סקירה של המרכזים החינוכיים-טיפוליים המחוזיים, עקרונות הוראה וטיפול, שיטות תקשורת, שפת הסימנים הישראלית, מסגרות לימוד מגיל הגן ועד החטיבה העליונה, וכן פירוט התמיכות, ההתאמות והזכויות להן זכאים תלמידים כבדי שמיעה וחירשים והוריהם.
מוגבלות בשמיעה (כבדות שמיעה או חירשות) היא ירידה בשמיעה הנגרמת עקב פגיעה בתפקוד התקין של מערכת השמע. הפגיעה תיתכן במקום אחד או במספר מקומות לאורך מסלול השמע - מהאפרכסת ועד למוח. הסיבות לירידה בשמיעה יכולות להיות גנטיות או נרכשות. לעיתים היא מופיעה לפני הלידה או בסמוך ללידה, ולעיתים בשלבים מאוחרים יותר. הפגיעה יכולה להיות זמנית, ממושכת או קבועה.
סוג הירידה בשמיעה קשור למיקום הפגיעה במערכת השמע. נהוג לציין שלושה סוגים עיקריים של ירידה בשמיעה: הולכתית כתוצאה מפגיעה באוזן החיצונית או התיכונה; תחושתית-עצבית כתוצאה מפגיעה בשבלול שבאוזן הפנימית או מפגיעה בהולכת הגירוי העצבי מהאוזן הפנימית אל המוח; ומעורבת כתוצאה מפגיעה הולכתית ותחושתית-עצבית כאחד.
לסוג הירידה יש השלכות על תפקוד השמיעה של הילדים/ילדות ועל תהליך השיקום. בדרך כלל ככל שהירידה חמורה יותר, כך ניכרות השלכות רבות יותר על התפקוד. חשוב לציין שיש גורמים נוספים המשפיעים על התפקוד לבד מחומרת הירידה בשמיעה, כגון גיל תחילת השיקום השמיעתי והטיפול.
נהוג להבחין בין כבדות שמיעה לחירשות בכמה אופנים:
שמיעה טיפוסית מאפשרת התפתחות תקשורת, שפה ודיבור, תוך כדי הבניית משמעות לעולם הסובב אותנו באופן טבעי מהגיל הרך. כאשר ישנה ירידה בשמיעה ההתפתחות הטיפוסית עלולה להשתנות.יתכן שיתעוררו קשיים באיכות התקשורת עם הסביבה, בתהליך התפתחות השפה הדבורה, במובנות הדיבור, ביכולת קליטת המידע ובביסוס ידע עולם, בהישגים לימודיים, בפיתוח כישורים חברתיים, בהתפתחות רגשית ובביסוס דימוי עצמי חיובי.
אוכלוסיית הילדים כבדי השמיעה והחירשים הטרוגנית מאוד, ולפיכך קיימת שונות רבה בתפקודם הלימודי והחברתי של ילדים כבדי שמיעה וחירשים. תפקודם מושפע מגורמים רבים ובהם סיבת הירידה, גיל התרחשות הירידה (לפני רכישת השפה או אחריה), חומרת הירידה ואפיוניה, אתגרים התפתחותיים נוספים מלבד השמיעה, עקביות השימוש בעזרי השמיעה, גיל תחילת השיקום השמיעתי, עקביות הטיפול החינוכי ושיתוף הפעולה בין המסגרת החינוכית למשפחה.
הורים רבים עוברים שלב של היסוס והתלבטות לפני שהם פונים לאבחון שמיעה עם ילדיהם. הם אינם בטוחים שלילדם אכן יש קשיים בשמיעה. אך אבחון ירידה בשמיעה, מוקדם ככל האפשר, הוא צעד חשוב בדרך לשיקום ולטיפול מיטביים. ככל שהטיפול בילד/ילדה יתחיל בגיל רך יותר, כך הסיכוי להפקת תועלת מרבית מתהליך השיקום ומהתכנית החינוכית עולה. לפיכך, במקרה של היסוס והתלבטות, מומלץ לפנות באופן מיידי לאבחון.
כאשר מתעורר חשש שהילד/ילדה אינם שומעים טוב, רצוי מאוד שההורים יפנו ללא דיחוי לרופא ילדים או לרופא אף אוזן גרון, שם ייבדק מצב האוזניים ותינתן הפנייה לבדיקת שמיעה. בדיקת השמיעה נעשית במכון אודיולוגי (מכון שמיעה). אם נמצאה ירידה בשמיעה – חשוב לפנות בהקדם לגורמים המטפלים בהתאם לגיל הילד/ילדה:
תלמידים המראים פערים בתחום הלימודי מופנים לאבחון ייחודי על ידי מאבחנת המתמחה בעבודה עם כבדי שמיעה וחרשים. מטרת האבחון היא להעריך את היכולות הלימודיות של התלמיד ולאתר את מקורות הקשיים – האם הם נובעים ישירות או בעקיפין ממוגבלות השמיעה והאיחור השפתי המלווה לה או שמדובר בקשיים נוספים. האבחון מהווה בסיס לבניית תכנית עבודה מותאמת אישית ולביצוע מעקב קפדני אחרי התקדמות התלמיד.
במקרים שבהם נדרש בירור מעמיק, התלמיד יופנה לאבחון דידקטי מקיף הכולל אבחון כישורי למידה בסיסיים ויכולות שפתיות.
במערכת החינוך בישראל פועלים מרכזים חינוכיים-טיפוליים מחוזיים, האמונים על מתן מענה חינוכי וטיפולי לכלל התלמידים כבדי השמיעה והחירשים במערכת החינוך, הלומדים בכל רצף השירותים, שזכאותם נקבעה בוועדת זכאות ואפיון. הם מהווים מרכזי ידע וגורמים מחוזיים המתכללים את הטיפול באוכלוסיית התלמידים הזו.
המענה ניתן על ידי צוותי המרכזים ממוקדים בצרכי התלמיד הנובעים ממגבלת השמיעה, ועל ידי אנשי מקצוע שמומחיותם בחינוך וטיפול בתלמידים כבדי שמיעה וחרשים. היקף המענה וסוג התמיכה ניתנים בהתאם לחוק החינוך המיוחד ולהנחיית האגף לחינוך מיוחד.
צוות המרכז הטיפולי המחוזי נמצא בקשר ישיר ומקצועי עם צוותי החינוך והטיפול במסגרת החינוכית שבה לומד התלמיד. תפקידו, בין היתר, לייעץ ולהנחות אותם.
על המשפחה ליצור קשר עם המרכז חינוכי-טיפולי לתלמידי כו"ח המחוזי באזור מגוריכם כדי לתאם מועד להיוועצות והיכרות.
לצורך פנייה למרכז הטיפולי-חינוכי לתלמידים כבדי שמיעה וחירשים יש להצטייד במסמכים הבאים:
בדיקת זכאות התלמיד לקבלת שירותי חינוך מיוחדים בגין המוגבלות בשמיעה בהתאם למסמכים הנ"ל. בהתאם לכך] תיקבע חומרת מוגבלות השמיעה בהלימה לקריטריונים שקבע האגף לחינוך מיוחד.
אם תמצא זכאות, מתחיל תהליך הקליטה להבנת צרכי התלמיד ומשפחתו וקידום זכאות סטטוטורית בוועדת זכאות ואפיון.
לאחר שנקבעה הזכאות לשירותי החינוך המיוחד ולאחר שנבחר סוג המסגרת, יוחלט בשיתוף נציגי המרכז הטיפולי על המענים שיקבל התלמיד ו/או המסגרת החינוכית בגין מגבלת השמיעה.
מורים מומחים להוראת תלמידים כבדי שמיעה וחירשים עובדים בכל הארץ, ונותנים מענה אישי או קבוצתי לתלמידים כבדי שמיעה וחירשים מגיל הגן ועד סיום חטיבת הביניים. המענה ניתן בדרך כלל במסגרת החינוכית שבה לומד התלמיד.
במידת האפשר, קלינאי תקשורת מומחים לטיפול בתלמידים כבדי שמיעה וחירשים, מובילים במרכזים החינוכיים-טיפוליים את קידום התקשורת והשמיעה, בראייה חינוכית ובשיתוף כל הגורמים המטפלים בתלמיד – הורים, צוות חינוכי-טיפולי וקהילה.
הצוותים הרב-מקצועיים מעורבים בתחום התאמת הסביבה הלימודית לתלמיד, הכוללת פעולות מתמשכות שונות כגון הדרכה לצוות החינוכי, הסברה לכיתת התלמיד על מוגבלות השמיעה והשלכותיה ודרכי תקשורת עם התלמיד, הנגשה אקוסטית של חדר הכיתה, תמיכה חזותית, הטרמה, תרגום לשפת סימנים, תמלול ועוד.
מוגבלות בשמיעה פוגעת בחשיפה של ילדים לשפה הדבורה. המידע הדבור עלול להיקלט במוח באופן משובש וקטוע ובכך לפגוע בהתפתחות השפה הדבורה והלמידה האוריינית. על כן, האתגרים המרכזיים בחינוך כו"ח הינם פיתוח כישורי שפה דבורה ואוריינות.
שפה היא מפתח להתפתחות תקשורתית, קוגניטיבית וחברתית-רגשית. באמצעות השפה, תלמידים כבדי שמיעה וחירשים מפתחים יכולת לבטא את עצמם ולתקשר עם סביבתם, וכן יכולת לחשיבה מופשטת ולהבנה של רעיונות מורכבים.
כישורים אורייניים הם הבסיס להשכלה. קריאה וכתיבה מהווים כלים מרכזיים ללמידה. תלמידים כבדי שמיעה וחרשים זקוקים לגישות מותאמות ללימוד שפה ואוריינות ולדרכי התערבות ייחודיות שיתנו מענה מיטבי לאפיוני השפה שלהם. לצורך כך נבנו תוכניות ייחודיות לכו"ח, החל בגיל הגן וכלה בבית הספר התיכון.
יצירת תקשורת שוטפת המאפשרת יחסי גומלין משמעותיים עם בני המשפחה, הסביבה הקרובה ובני הגיל היא צורך חיוני בהתפתחות הילד. בקרב ילדים כבדי שמיעה וחירשים חל לעיתים קרובות עיכוב בתהליך רכישת כישורי התקשורת והשפה. לפיכך. בחינוך תלמידים אלו נהוגות שיטות תקשורת שונות, שמטרתן לתת מענה לקושי זה.
הבחירה בשיטת התקשורת המתאימה ביותר לצורכי התלמיד נעשית בשיתוף מלא עם ההורים.
שפת הסימנים הישראלית היא שפה שבה משתמשים אנשים חירשים בישראל. היא מהווה אחת מדרכי התקשורת בגנים ובכיתות כו"ח.
הפיקוח על תלמידים כבדי שמיעה וחירשים (כו"ח) שוקד על קידומה של שפת הסימנים במערכת החינוך לתלמידי כו"ח. לצורך כך, פותחה תוכנית לימודים להוראה ולהעשרה של שפת הסימנים הישראלית (שס"י) בכיתות כו"ח. בנוסף, פותח אתר שנועד להעשיר את שפת הסימנים של הצוותים העובדים עם תלמידי כו"ח בגנים ובבתי הספר הן בשפה היום-יומית והן בתחומי דעת שונים.
כמו כן, כדי לדייק את הסימנים במושגים מתחומי הוראה שונים ישב על המדוכה צוות היגוי שכלל אנשי אקדמיה, נציגי הפיקוח על תלמידי כו"ח וכמובן מורים המשתייכים לקהילת החירשים. מטרת האתר היא להציג בפני צוותי ההוראה והטיפול המלמדים תלמידי כו"ח, ובפני כל מי ששפת הסימנים קרובה לליבו, סימנים הנדרשים בהוראת תחומי דעת שונים לתלמידי כו"ח. האתר אף מאגד בתוכו את תוצרי פעילויות בתחום קידום שפת סימנים בקרב תלמידי כו"ח במערכת החינוך בישראל.
תוכנית קשר ושיח מורחב – עבור גיל הגן פותחה בישראל תוכנית לימודים ייחודית להקניית כישורי תקשורת ושפה, המבוססת על הגישה ההתפתחותית-טבעית בהתערבות שפה. התוכנית דוגלת בשיתוף הורים בתהליך ההתערבות ופותחו בה חומרי הדרכה לשם הגשמת ייעוד זה, וביניהם מאגר דפי מידע להורים.
תוכניות לימודים מותאמות – תוכניות לימודים במקצועות עתירי שפה המבוססות על תוכניות הלימודים הרגילות ומותאמות לתלמידים כבדי שמיעה וחירשים. התוכניות הותאמו על ידי הפיקוח הארצי למוגבלות בשמיעה עם המפמ"רים (המפקחים מרכזי המקצועות בתחומי הדעת השונים במשרד החינוך). תוכניות אלו משמשות בעיקר בכיתות המיוחדות לתלמידים כבדי שמיעה וחירשים הנמצאות בבית הספר הרגיל. יש לציין שהתלמידים כבדי השמיעה והחירשים המשתלבים באופן פרטני במסגרות החינוך הרגיל לומדים על פי תוכניות הלימודים הרגילות ולא על פי תוכניות הלימודים המותאמות. לעיתים, כאשר עולה קושי בתפקודו של התלמיד בתחום דעת מסוים, יומלץ שהוא ילמד תחום דעת זה על פי תוכנית הלימודים המותאמת לתלמידים כבדי שמיעה וחירשים.
מודל מערך שיעור שפתי-קוגניטיבי – מיועד לגיל בית הספר ומשמש את המורה המומחית בחינוך תלמידים כבדי שמיעה וחירשים. מודל הוראה מרכזי זה נבנה עבור הוראת מקצועות עתירי שפה במטרה להתאים את אסטרטגיות ההוראה לקשיים אופייניים לתלמידים כבדי שמיעה וחירשים.
מודל של פתרון בעיות מילוליות במתמטיקה – משמש את המורה המומחית בחינוך תלמידים כבדי שמיעה וחירשים, ביישום אסטרטגיות הוראה בתחום זה המותאמות לקשיים אופייניים לתלמידים כבדי שמיעה וחירשים.
תוכנית להוראת שפת הסימנים הישראלית – התוכנית מיועדת לתלמידים הלומדים בכיתות ובבתי ספר לחינוך מיוחד כבדי שמיעה וחירשים.
תוכנית מותאמת להוראת אנגלית – הקניית שפה שנייה לתלמידים כבדי שמיעה וחירשים היא מטלה מאתגרת במיוחד. כדי לאפשר חשיפה מלאה לשפה בהקדם האפשרי, נבנתה תוכנית הוראה ייחודית להקניית הקריאה והשפה יחדיו. התוכנית מיושמת בכיתות המיוחדות לתלמידים כבדי שמיעה וחירשים ובשיעורים הפרטניים לתלמידים כבדי שמיעה וחירשים הלומדים בחינוך הרגיל.
תוכנית אודיולוגיה חינוכית – התוכנית מתווה את עקרונות עבודתה של קלינאית התקשורת במערך החינוכי הרב-מקצועי ישנן תוכניות "למידה שמיעתית" כגון הווייב (WAVE או ווייב – מרחב חוויתי ללמידה שמיעתית).