במסגרות החינוך המיוחד מתקיימים תהליכי ההוראה על פי עקרונות וכלים המותאמים לגיל התלמיד, לרמת התפקוד שלו, לסוג המוגבלות ולמאפייני הלמידה.
בכיתה לחינוך רגיל ניתנת לתלמידים עם צרכים מיוחדים המשולבים בכיתה תמיכה לימודית, לצד לימודיהם כשאר תלמידי הכיתה. זאת מתוך תפיסה כי תלמידים רבים עם צרכים מיוחדים יכולים להשתלב במסגרת הכיתה הרגילה ולהפיק מכך תועלת רבה, הן מבחינה לימודית והן מבחינה חברתית-רגשית.
תוספת ההוראה והלימוד נועדה לסייע לתלמידים להשתלב מבחינה לימודית, רגשית וחברתית, וניתנת בהתאם לצרכיהם ובהתחשב במשאבים הזמינים של המסגרת החינוכית.
חוק חינוך מיוחד, תשמ"ח-1988, הגדיר את תוספת ההוראה והלימוד ואת השירותים המיוחדים לתלמיד המשולב, ונקבעו בו העקרונות והנהלים הרלוונטיים למתן תמיכה זו.